יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק ח, משנה ד

משנה ד: דֶּבֶק כְּדֵי לִתֵּן בְּרֹאשׁ הַשַּׁבְשֶׁבֶת זֶפֶת וְגָפְרִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב שַׁעֲוָה כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן חַרְסִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּטְפּוּט סֻבִּין כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב סִיד כְּדֵי לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כִּלְכּוּל רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְדִּיפִי:

משנה ד: שיעור ההוצאה של דֶּבֶק, הוא כְּדֵי לִתֵּן בְּרֹאשׁ הַשַּׁבְשֶׁבֶת – חתיכת עץ קטנה שנותנים הציידים בראש קנה, ומניחים שם דבק, כדי שהעוף העומד לנוח שם ידבק, ויוכלו ליטול אותו.

להבנת הדינים הבאים יש להקדים, שהדרך היא למלאות כלי בכסף חי [-כספית, שהיא מתכת נוזלית], ועושים בכלי נקב קטן כדי להוציא ממנו את הכסף החי, ותחילה עושים בכלי עצמו נקב גדול, ואת אותו נקב סותמים בזפת או גופרית, ובזפת או הגופרית עושים חור קטן.  זֶפֶת וְגָפְרִית, שיעור הוצאתם הוא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב – כדי למלאות את הנקב שבכלי, לצורך עשיית נקב קטן, כאמור.

שיעור ההוצאה של שַׁעֲוָה, הוא כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן. שיעור חַרְסִית – לבינה כתושה, הוא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב, שהיתה דרכם להרתיח את הזהב בכור מיוחד שיש תחתיו גחלי אש, ובאותה תחתית היה חור קטן לנפח בו אויר כדי להבעיר את הגחלים, ולאחר שהכניסו את המפוח לתוך הנקב שבכור, המכונה 'פי כור', היו טחים אותו בחרסית, והמוציא בשבת חרסית בשיעור הראוי לעשיית פי כור, חייב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּטְפּוּט – מושב לאותו כור של צורפי זהב.

סֻבִּין, כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב, שהיתה דרכם לתת סובין על הכור בעת התכת הזהב.

סִיד, שיעורו כְּדֵי לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת, כדי להשיר ממנה את השיער, והשיעור הוא כדי לסוד אצבע קטנה שלה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שיעור הסיד הוא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כִּלְכּוּל – להשיר את השיער שבצדעיים. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, שיעור הסיד הוא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְדִּיפִי – להשיר את השיער שנמצא מעט תחת הצדעיים.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)