יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק ח, משנה ה

משנה ה: אֲדָמָה כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת זֶבֶל וְחוֹל הַדַּק כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא חוֹל הַגַּס כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס וְאִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרֻסָּס כְּדֵי לְבַשֵּׁל בּוֹ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִלְפָס:

משנה ה: שיעור ההוצאה של אֲדָמָה – טיט אדום, שהיו משתמשים בהם לחתימה [בזמנם דרך החתימה היתה על ידי מילוי מקום החותם בטיט וכדומה, ומטביע בו האדם את חותמו, וכשמתייבש הטיט לא ניתן לפתוח את האיגרת או הכלי ללא שבירת החותמת], כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים – בכמות המספיקה לחתום שק גדול, שמובילים בו סחורה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שיעורו הוא כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת, שזו כמות פחותה יותר.

זֶבֶל וְחוֹל הַדַּק, שיעורם הוא כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא – כרתי.

חוֹל הַגַּס, שיעורו כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד – כף של סיידים מלאה בחול זה.

קָנֶה, שיעורו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת ממנו קֻלְמוֹס לכתיבה. וְאִם הָיָה הקנה עָבֶה, אוֹ שהיה מְרֻסָּס – מרוסק, שאינו ראוי לכתיבה, כְּדֵי להדליקו ולהניחו תחת הקדירה, בשיעור שיש כדי לְבַשֵּׁל בּוֹ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, והיינו ביצת תרנגולת, שהיא קלה להתבשל יותר מכל הביצים, כשהיא טְרוּפָה – מעורבת בשמן, וּנְתוּנָה בָאִלְפָס שהוא כבר חם, שאז היא ממהרת להתבשל.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)