משנה ב: יֵשׁ לְךְ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מַפְתֵּחַ חֲלוּקָהּ וְחוּטֵי סְבָכָה וְשֶׁל פְּסִיקְיָא וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא קוֹשְׁרִין דְּלִי בַּפְּסִיקְיָא אֲבָל לֹא בַחֶבֶל רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא אֵין חַיָּבִין עָלָיו.
משנה ב: משנתנו מביאה את דיניהם של קשרים נוספים:
יֵשׁ לְךְ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן, כְּמו שחייבים על קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין, אלא אף שאסור לעשותם, מכל מקום העושה אותם פטור, ובגמרא מבואר שהכוונה לקשרים שאינם עשויים להשאר לעולם, אלא לזמן קצוב, וכמו הקשר שקושרים את הספינה לנמל, שעשוי להתקיים שבוע או שבועיים.
קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה בשבת מַפְתֵּחַ חֲלוּקָהּ – רצועות שבחלוקה, הנקשרות מימין לשמאל ולהיפך, וְחוּטֵי סְבָכָה – כמין רשת שעל ראשה, וקשורה בחוטים, וְשֶׁל פְּסִיקְיָא – רצועות של חגורה רחבה, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, כיון שקשרים אלו נפתחים מידי יום, ואין זה קשר של קיימא, ואף שניתן לפשוט בגדים אלו בדוחק ללא התרת הקשרים, אין הם נחשבים קשרים של קיימא. וְכן מותר לקשור נוֹדוֹת עור של יַיִן וָשֶׁמֶן, ואף שהם נקשרים בשני מקומות שונים, אין אומרים שאחד מהם הוא קשר של קיימא, וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, שקושר עליה בגד, שאין אלו קשרים של קיימא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, קוֹשְׁרִין בשבת חבל לרוחב השער, לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא.
קוֹשְׁרִין בשבת דְּלִי על שפת בור המים בַּפְּסִיקְיָא – ברצועה רחבה, שאינה בטילה לדלי, ואינה עשויה להשאר שם, אֲבָל לֹא בַחֶבֶל, כיון שזהו קשר של קיימא, שעתיד החבל להשאר שם. ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בחבל שצריך האדם למלאכתו, כיון שבודאי לא ישאירנו שם [וחכמים אוסרים, מחשש שיבא לקשור אף בחבלים רגילים]. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, אֵין חַיָּבִין עָלָיו.
