יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק ט, משנה א

פרק ט, משנה א: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְמַשָּׂא כַּנִּדָּה שֶׁנֶּאֱמַר תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא:

משנה א: אגב כך שבמשנה הקודמת הביאו התנאים אסמכתאות מפסוקים לדבריהם, מהו השיעור הקטן של כלי חרס, מובאות במשניות הבאות אסמכתאות לדרשות נוספות: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְמַשָּׂא – שהנושא עבודה זרה נטמא כַּנִּדָּה, ואף שלא נגע בעבודה זרה עצמה, אלא רק נשאה, שֶׁנֶּאֱמַר בישעיה (ל כב) לגבי עבודה זרה 'תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה, צֵא תֹּאמַר לוֹ', ו'דוה' הוא כינוי לאשה נדה [ו'תזרם' לשון זרות, שתהיה זרה אצלך], ללמדך, מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא, שהיא מטמאת את הכלי הנושא אותה, אף אם לא נגע בה, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)