יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק כד, משנה ב

משנה ב: מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכִּפִין אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִין אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה בֵּין דַּקָּה בֵין גַּסָּה רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה:

משנה ב: מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה – חבילות קש של שיבולים, האגודים יחד, מותר להתירם בשבת כדי שתוכל הבהמה לאכול מהם, כיון שלולא זאת אינה יכולה לאכול מהם, וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכִּפִין – מותר לפזר ולשטוח ענפים רכים של ארז לפני בהמה, כדי שתריח את ריחן ותאכלם, כיון שלולא זאת לא תאכלם, אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִין – אך אסור לפזר ולשטוח את אותם 'פקיעי עמיר' המוזכרים ברישא [ומכונים כאן 'זירין' מאחר ואגודים בשלשה מקומות], כיון שאף ללא פיזורם תאכלם הבהמה לאחר שהתירו את אגודתם, וכיון שאין בכך צורך בשביל אכילת הבהמה, לא התירו טירחא יתירה בשבת [ואף שללא פיזור ושטיחה הבהמה קצה בהם, מכל מקום כיון שסוף סוף היא אוכלתם, הרי זו טירחא שלא לצורך].

אֵין מְרַסְּקִין בשבת לֹא אֶת הַשַּׁחַת – תבואה שלא הבשילה, וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין הרכים לִפְנֵי בְהֵמָה, בֵּין בהמה דַּקָּה ובֵין בהמה גַּסָּה, כיון שהיא יכולה לאוכלם ללא ריסוק, ולא התירו טירחא יתירה שלא לצורך, רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה, כיון ששיניה דקות וקשה לה לאוכלם ללא ריסוק.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)