יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת תמורה, פרק א, משנה ו

משנה ו: הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בִבְהֵמָה. הַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִים אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז), לֹא יָמִיר אֹתוֹ, יָחִיד עוֹשֶׂה תְמוּרָה, לֹא הַצִּבּוּר וְלֹא הַשֻּׁתָּפִים עוֹשִׂים תְּמוּרָה. קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת  אֵינָן עוֹשִׂים תְּמוּרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַהֲלֹא הַמַּעֲשֵׂר בִּכְלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא, לְהַקִּישׁ אֵלָיו, מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד, יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן מִזְבֵּחַ, יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבָּיִת:

משנה ו: הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת, אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה – אין בהם דיני תמורה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר דין זה אֶלָּא בִבְהֵמָה, שנאמר 'ואם המר ימיר בהמה בבהמה'. הַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִים – קרבן השייך לציבור או לשותפים, אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא יָמִיר אֹתוֹ', בלשון יחיד, ללמד שרק יָחִיד עוֹשֶׂה תְמוּרָה, ולֹא הַצִּבּוּר וְלֹא הַשֻּׁתָּפִים עוֹשִׂים תְּמוּרָה.

קָרְבְּנוֹת – קדשים המיועדים לבֶּדֶק הַבַּיִת, שאינן מיועדות להקרבה אלא לצורך תיקון בית המקדש, אֵינָן עוֹשִׂים תְּמוּרָה, כיון שנאמר בפרשה זו לשון 'קרבן', וקדשי בדק הבית אינם מכונים בתורה בלשון קרבן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַהֲלֹא הַמַּעֲשֵׂר – קרבנות מעשר בהמה, בִּכְלָל הָיָה – היה גם הוא בכלל כל הקרבנות שעושים תמורה, וְלָמָּה יָצָא – מדוע כתבה התורה את דיני התמורה דווקא בפרשת מעשר בהמה, לְהַקִּישׁ אֵלָיו – לדמות אליו את שאר הקרבנות לענין תמורה, וללמד, מַה מַּעֲשֵׂר בהמה הוא קָרְבַּן יָחִיד, אף כל קרבן יחיד עושה תמורה, יָצְאוּ מכלל זה קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. ועוד יש ללמוד מכך, מַה מַּעֲשֵׂר בהמה שהוא קָרְבַּן מִזְבֵּחַ, אף כל קרבן הקרב על גבי המזבח, יָצְאוּ מכלל זה קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבָּיִת, שאינם קרבים על גבי המזבח.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)