יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת תמורה, פרק ד, משנה ג

משנה ג: הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה, הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ וְהִפְרִיש חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְּרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת וַהֲרֵי חַטָאת בַּעֲלַת מוּם, תִּמָּכֵר וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְּדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת עַד שֶׁנִּמְצֵאת חַטָּאתוֹ וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם, תִּמָּכֵר וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בַּעֲלוֹת מוּם, יִמָּכְרוּ וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן תְּמִימוֹת, אַחַת מֵהֶן תִּקְרַב חַטָּאת, וְהַשְּׁנִיָּה תָמוּת, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, וְאֵין הַמָּעוֹת הוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח אֶלָּא שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:

משנה ג: הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ – לקנות קרבן חטאת שהתחייב בה, וְאָבְדוּ המעות, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, לֹא הִסְפִּיק לִקַּח [-לקנות] בָּהֶן חַטָּאת עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת – יערב את המעות יחד ויקנה בהם חטאת אחת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה – לקופה של נדבה, ויקנו בהם עולות [אבל אם לא היה מערבם אלא קונה באחד מהם, נמצא שהמעות האחרות הן בגדר 'חטאת שנתכפרו בעליה באחרת', שהתבאר לעיל שהמעות ילכו לאיבוד בים המלח].

הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ, וְאָבְדוּ, וְהִפְרִיש בהמת חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת, וַהֲרֵי – ובנוסף לכך אירע שהיתה החַטָאת בַּעֲלַת מוּם, ואי אפשר להקריבה, תִּמָּכֵר, ויערב את המעות הראשונות עם המעות שקיבל עתה עבור החטאת בעלת המום, וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְּדָבָה. [אך אם היתה החטאת תמימה, היה מקריבה, והמעות היו הולכים לאיבוד בים המלח, כדין חטאת שהתכפרו בעליה באחרת].

הַמַּפְרִישׁ בהמה לחַטָּאתוֹ, וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת עַד שֶׁנִּמְצֵאת חַטָּאתוֹ, וַהֲרֵי בנוסף לכך נמצא שהִיא בַּעֲלַת מוּם, תִּמָּכֵר, ויערב את המעות יחד, וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

הַמַּפְרִישׁ בהמה לחַטָּאתוֹ, וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בַּעֲלוֹת מוּם, יִמָּכְרוּ שתיהן, ויערב את המעות יחד, וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

הַמַּפְרִישׁ בהמה לחַטָּאתוֹ, וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן תְּמִימוֹת, אַחַת מֵהֶן תִּקְרַב חַטָּאת, וְהַשְּׁנִיָּה תָמוּת, דִּבְרֵי רַבִּי, ואף על פי שבשעה שנמצאה הראשונה עדיין לא הוקרבה השניה, סובר רבי שאף באופן זה נחשבת הראשונה כחטאת שהתכפרו בעליה באחרת, כיון שבשעה שהפריש את השניה היתה הראשונה אבודה. וַחֲכָמִים חולקים ואוֹמְרִים, אֵין חַטָּאת מֵתָה מחמת שאבדה והתכפרו בעליה באחרת, אֶלָּא באופן שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, אבל אם נמצאה קודם שהתכפרו הבעלים בשניה, מורים לו להקריב את הראשונה, והשניה תרעה עד שיפול בה מום, וְכן אֵין הַמָּעוֹת הוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח, אֶלָּא באופן שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)