יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת תמורה, פרק ה, משנה ג

משנה ג: הָאוֹמֵר, וְלָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה וְהִיא שְׁלָמִים, דְּבָרָיו קַיָּמִים. הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ עוֹלָה, הֲרֵי זוֹ וְלַד שְׁלָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם לְכֵן נִתְכַּוֵּן מִתְּחִלָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת, דְּבָרָיו קַיָּמִים. וְאִם מִשֶּׁאָמַר הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים נִמְלַךְ  וְאָמַר וְלָדָהּ עוֹלָה, הֲרֵי זוֹ וְלַד שְׁלָמִים:

משנה ג: הָאוֹמֵר על בהמת חולין מעוברת, וְלָדָהּ שֶׁל זוֹ יהא עוֹלָה וְהִיא עצמה תהיה שְׁלָמִים, דְּבָרָיו קַיָּמִים, כיון שתחילה הקדיש את הולד ורק אחר כך הקדיש את האם. אבל אם אמר שתהיה הִיא עצמה שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ יהא עוֹלָה, הֲרֵי זוֹ וְלַד שְׁלָמִים, כיון שמיד כשהקדיש את האם לשלמים, נעשה דין הולד כדין ולד שלמים, שאף הוא שלמים, ואינו יכול להקדישו לעולה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הדבר תלוי בכוונתו של המקדיש, אִם לְכֵן נִתְכַּוֵּן מִתְּחִלָּה, שכשאמר שתהא האם שלמים התכוון לסיים ולומר שהולד יהיה עולה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת, אין חילוק באיזו דרך סידר את לשונו, ודְּבָרָיו קַיָּמִים, והאם שלמים והולד עולה. וְאִם בתחילה חשב להקדיש רק את האם לשלמים, ולא חשב להקדיש את הולד לעולה, ורק מִשֶּׁאָמַר הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים, נִמְלַךְ בדעתו וְאָמַר וְלָדָהּ עוֹלָה, הֲרֵי זוֹ וְלַד שְׁלָמִים, כיון מיד כשהקדיש את האם לשלמים נעשה העובר כולד שלמים, שאף הוא שלמים.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)