יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה קכא) מצות קרבן חטאת ליחיד

פרשת ויקרא

"ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ…" (ויקרא ד כז)

 מצוות עשה שהעובר בשוגג על חטא מהחטאים הגדולים הידועים, יקריב קרבן חטאת, שנאמר 'ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ' וגו'. וזאת היא הנקראת 'חטאת קבועה', כלומר, שהיא לעולם קרבן בהמה [בשונה מ'קרבן עולה ויורד', שנקבע לפי עשירותו או דלותו של החוטא]. והחטאים שיתחייבו עליהם בשוגג קרבן חטאת הם לעולם אותן שהעובר עליהם במזיד חייב כרת, ובתנאי שתהיה זו מצות לא תעשה [ולא ביטול מצוות עשה], ויהיה בה מעשה [למעט עבירה שאין בה מעשה].

כבר התבאר, כי משרשי הקרבן להשפיל הנפש החוטאת, כחטאת כאשם, תורה אחת להם.

ויש בתורה שלשה חטאים, שאף על פי שיש בזדונן כרת, אין בשגגתן חטאת כלל, ואלו הן: מגדף שם ה', מבטל ברית מילה, והנמנע מלעשות קרבן פסח. אך שאר העבירות שזדונן כרת, שגגתן חטאת קבועה, חוץ מטמא שאכל את הקדש, וטמא שנכנס למקדש, שאף על פי שזדונן כרת אין מביאין חטאת קבועה, אלא קרבן עולה ויורד. נמצא שכל העברות שבתורה שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה, שלש וארבעים הם.

ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, באנשים ובנשים, והעובר עליה ולא הקריב חטאת קבועה על שגגתו, בטל עשה.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)