יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה קל) מצות השבת גזל

פרשת ויקרא

"והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה כג)

מצוות עשה, שהגוזל דבר מחבירו ישיב את הגזילה בעצמה, ולא שיתן לנגזל את דמי הגזילה ויעכב את הגזילה עצמה לעצמו, שנאמר 'והשיב את הגזלה אשר גזל'.

שרש המצוה, ידוע.

דיני המצוה, שאין חיוב השבה אלא על שוה פרוטה או יותר, אבל בפחות משוה פרוטה, אף שעבר באיסור גזל, אין עליו חיוב השבה. והטעם בכך, לפי שעם ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב, נדיבים בני נדיבים הם, וכל שהוא פחות משוה פרוטה, אפילו עני שבישראל – כיון שנגזל ממנו – מוחל עליו, ואין חפצו אחריו כלל.

מעיקר הדין הגוזל מחבירו אפילו שוה פרוטה, ונסע חבירו למקום רחוק, חייב ללכת אחריו אפילו לקצה העולם כדי לקיים מצוות השבת הגזילה, אך חכמים תיקנו שיניח את הגזילה ביד בית דין שבמקומו, ויודיע להם למי היא שייכת, והם ישיבו זאת לנגזל כשיזדמן לאותו מקום.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)