יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה שמט) שלא נשתחוה על אבן משכית אפילו לה'

פרשת בהר

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה" (ויקרא כו א)

מצוות לא תעשה, שלא נשתחוה על אבן משכית, אפילו לה' ברוך הוא, שנאמר 'ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה'. ו'אבן משכית' היא אבן מצוירת, ואף אבני גזית מגוררות במגירה [-במשור] הרי הן בכלל איסור אבן משכית.

ומשרשי המצוה, לפי שהיו עושים כן לעבודה זרה, שהיו שמים אבנים מצוירות במלאכה נאה לפני הצלם, והיו משתחוים עליה לפניו. ואפשר לומר כן שהטעם מפני שנראה כמשתחוה לאבן עצמה, אחר שהכינוה וציירוה והיא נאה. אבל המשתחוה על גבי בגדים נאים אין שם מקום לחשד.

מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שאין חיוב מלקות אלא כשמשתחוה לה' בפישוט ידים ורגלים, שנמצא כולו מוטל על האבן, שזו היא ההשתחוויה האמורה בתורה, אבל המשתחוה בלא פשוט ידים ורגלים, אסור רק מדרבנן. [אבל המשתחוה לעבודה זרה, אפילו בלא פישוט ידים ורגלים חייב מיתה]. ואם פרס מחצלאות על רצפת האבנים וכיסה אותן, מותר להשתחוות עליהם. ואיסור זה הוא בכל מקום, חוץ מן המקדש, ששם מותר להשתחוות לה' על גבי האבנים.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)