יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה שפה) מצות הפרשת חלה

פרשת בהעלותך

"ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר טו כ)

 מצוות עשה, להפריש חלה מכל עיסה ולתת אותה לכהן, שנאמר 'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה'.

משרשי המצוה, לפי שחיותו של אדם במזונות, ורוב העולם יחיו בלחם, רצה ה' לזכותינו במצוה תמידית בלחמינו, כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה, ונקבל בה זכות בנפשנו, ונמצאת העסה מזון לגוף ומזון לנפש, וגם למען יחיו בו הכהנים משרתי השם, העוסקים תמיד בעבודתו, מבלי יגיעה כלל. שאילו בתרומת הגורן יש להם עמל להעביר התבואה בכברה ולטחון אותה, אבל כאן יבוא חוקם להם מבלי צער כלל.

ונוהגת מצוה זו באנשים ובנשים, בארץ ישראל בלבד מן התורה, ודוקא בזמן שרוב ישראל מצויים שם. ומדברי סופרים יש חיוב להפריש חלה בחוצה לארץ, כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל, ומפני שאין החיוב בה אלא שלא תשתכח מישראל, נהגו להקל בה, שאין מפרישים מעיסה גדולה אלא כזית, ומשליכים אותה באש, ואינה נאכלת לשום כהן קטן או גדול.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)