יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה תז) שלא נחל דברינו בנדרים

פרשת מטות

"לא יחל דברו" (במדבר ל ג)

מצוות לא תעשה, שלא לשנות ממה שנחייב את נפשותינו בדיבור, ואף על פי שהוא בלא שבועה, ואלה הם ה'נדרים'. כגון, אם אמר האדם שפירות כל העולם או פירות מדינה פלונית או פירות ממין פלוני יהיו אסורים עליו, חלים דבריו, והוא אסור באותם פירות. וכן כל כיוצא באלו הענינים, ועל זה נאמר 'לא יחל דברו'. ופירשו חז"ל 'לא יעשה דבריו חולין'. וכן בכל מה שידור האדם לקרבן או לבדק הבית או לצדקה או לבית הכנסת וכיוצא בהן, עובר עליהן משום 'לא יחל דברו'. אבל בענינים אחרים, כגון הנודר לחבירו דבר או האומר דבר פלוני אעשה או לא אעשה, שלא בלשון נדר ואיסור וקונמות, אף על פי שהוא מכוער, ולא יעשו כן רק פחותי הנפש בבני אדם, אינו עובר בלא יחל, אלא בענין שכתבנו. ואמנם על הכל נאמר בתורה 'מדבר שקר תרחק'.

שרש המצוה בענין הנדרים התבאר לעיל.

מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שהאדם עצמו לא יכול לחלל את נדרו, אבל אחרים יכולים להתיר את נדרו, כגון שלשה הדיוטות או יחיד מומחה.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים, והעובר על זה ונדר או אסר אסור על נפשו, ולא קיימו, עבר על לאו זה.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)