יום חמישי
י"ז ניסן התשפ"ד
יום חמישי
י"ז ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה תקצז) שלא תנשא היבמה לאחר חוץ מן היבם

פרשת כי תצא

"לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" (דברים כה ה)

מצוות לא תעשה, שנמנע כל אדם מישראל מלבוא על היבמה בעודנה תחת זיקת היבם [כלומר, אשה שמת בעלה ללא ילדים, וזקוקה להתייבם לאחי בעלה או לחלוץ, כפי שיבואר במצוות הבאות (תקצח-תקצט)], ועל זה נאמר 'לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה'.

שרשי מצות היבום יתבארו להלן, במצוות עשה של יבום (מצוה תקצח), ושם יובאו קצת דיני המצוה וענינה.

ועובר על זה ובא על היבמה והיא תחת זיקת היבם, חייב מלקות. ועיקר האזהרה זו היא על האנשים, ואמנם גם היבמה עצמה בכלל האיסור שלא תנשא לשום אדם עד שתפטר מן היבם, ואפשר שאם עברה ונבעלה לרצונה ועודה זקוקה ליבם, שגם היא בחיוב המלקות.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)