יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוות תנז-תנח) שלא לאהוב את המסית, ולא להניח מלשונאו

פרשת ראה

"כי יסיתך אחיך… לא תאבה לו, ולא תשמע אליו" (דברים יג ד)

מצוות לא תעשה, שלא להטות אוזן לדברי המסית לעבוד עבודה זרה, ולא לחבב אותו בשום דבר. וענין מסית הוא מי שמסית אחד מבני ישראל ללכת לעבוד עבודה זרה, כגון שישבח לו פעולת עבודה זרה, וישבחנה לו כדי שילך אחריה ויעבדה, ויצא מתחת כנפי השכינה, ועל זה נאמר [דברים י"ג, ט'], לא תאבה לו.

מצוות עשה, שתהיה שנאת המסית קבועה בלבבנו, כלומר שלא נקל בשמירת הנקמה ממנו על כל הרעה אשר חשב לעשות, ועל זה נאמר [דברים י"ג, ט'], 'ולא תשמע אליו', כלומר, אל תהי נשמע אליו להעביר מלבך נטירת נקמתך ממנו, וכך פירשו חז"ל את הפסוק.

משרשי המצוה, לפי שהטעות נמצאת אצל בני אדם תמיד, ושכלם איננו בריא לבוא עד תכלית האמת בדברים, ותחוש התורה כי אולי מתוך הטענות המכזיבות, ואריכות הדבור והויכוח עם אותו דובר שקרים המתנבא בשם עבודה זרה יתפתה האדם לדבריו. ואף כי לא יתפתה אליו, אולי יפקפק בלבבו אפילו שעה אחת להיות שום סרך בכזביו, ואף על פי שידענו שאין תקומה לדבריו רק לשעה, כי האמת יורה דרכו ויעיד על דברי המסית כי שקר בפיו, אף על פי כן חסה התורה עלינו לבל נאבד אפילו שעה אחת מכל ימינו בפקפוק המחשבה הרעה ההיא.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)