ט) כל הברכות כולם, מותר לטמא לברך אותן, בין שהיה טמא טומאה שהוא יכול לעלות ממנה בו ביום, בין טומאה שאינו יכול לעלות ממנה בו ביום, ואסור למברך לברך כשהוא ערום, עד שיכסה ערותו. במה דברים אמורים, באיש, אבל באשה, הרי היא יושבת ופניה טוחות בקרקע, ומברכת:
י) כל הברכות כולן, אף על פי שבירך ויצא ידי חובתו, מותר לו לברך לאחרים שלא יצאו ידי חובתן, כדי להוציאן, חוץ מברכת ההנייה באופן שאין בה מצוה, שאינו מברך לאחרים אלא אם כן נהנה עמהן. אבל ברכת ההנייה שיש בה מצוה, כגון אכילת מצה בלילי הפסחים, וקידוש היום בשבת וביום טוב, הרי זה מברך לאחרים, ואוכלין ושותים, אף על פי שאינו אוכל עמהן: