יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר אהבה: הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יא, ה-ו

ה) בתי כנסיות שמתפללים בהם, ובתי מדרשות שלומדים בהם תורה, נוהגין בהן כבוד, ומכבדים – מטאטאים אותן, ומרביצין – ושוטפים אותן. ונוהגין כל ישראל, בספרד ובמערב, בשנער ובארץ הצבי [-ארץ ישראל], להדליק עששיות בבתי כנסיות, ולהציע בקרקען מחצלאות כדי לישב עליהם, ובערי אדום יושבין בה על הכסאות:
ו) בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהן קלות ראש, כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה, ואין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין [-משתמשים] בהן, ואין מטיילין בהן, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים. וחכמים ותלמידיהם, מותרין לאכול ולשתות בהן מדוחק, וכגון שאם יצטרכו ללכת לביתם יתבטלו מלימודם:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)