א) כל מקום שיש בו לכל הפחות עשרה מישראל, צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה, ומקום זה נקרא בית הכנסת. וכופין בני העיר זה את זה לבנות להם בית הכנסת, ולקנות להם ספר תורה, נביאים וכתובים:
ב) כשבונין בית הכנסת, אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר, שנאמר "בראש הומיות תקרא". ומגביהין אותה, עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר, שנאמר "ולרומם את בית אלהינו". ואין פותחין פתחי בית הכנסת אלא במזרח, שנאמר "והחונים לפני המשכן קדמה". ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה, ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר, והיינו לכיוון בית המקדש וירושלים, כדי שיהיו פניהם של המתפללים אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה: