ג) המניח תפלה של יד על פס [-כף] ידו, או שמניח תפילין של ראש על מצחו, הרי זה דרך צדוקים, שמפרשים את פסוקי התורה כפשוטם, ולא כפי שקיבלו חז"ל בתורה שבעל פה. העושה תפלתו עגולה כאגוז, אין בה מצוה כלל, הרי התבאר שתפילין צריכות להיות מרובעות, הלכה למשה מסיני. איטר [-שמאלי], מניח תפילין בימינו, שהוא שמאל שלו. ואם היה שולט בשתי ידיו, מניח אותה בשמאלו, שהוא שמאל כל אדם. ומקום קשירת התפילין, ומקום הנחתן, מפי השמועה למדום – קיבלום חז"ל הלכה למשה מסיני:
ד) תפלה של ראש אינה מעכבת את של יד, ושל יד אינה מעכבת את של ראש, מפני שהן שתי מצות, זו לעצמה וזו לעצמה. וכיצד מברכין, על של ראש מברך 'אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין', ועל של יד מברך 'אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין':
ה) במה דברים אמורים שמברך ברכות אלו, כשהניח אחת מהן לבדה, אבל אם הניח שתיהן, מברך ברכה אחת, והיא 'להניח תפילין', וקושר תחילה את של יד, ואחר כך מניח את של ראש. וכשהוא חולץ, חולץ תחילה את של ראש, ואחר כך חולץ של יד:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
