יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק ח, ה-ו

ה) התולש עולשין, והמזרד זרדין, אם עושה כן לאכילה של אדם, שיעורו כגרוגרת, ואם עושה כן לאכילת בהמה, שיעורו כמלוא פי גדי, ואם עושה כן להסקה, שיעורו כדי לבשל ביצה. המעמר [-אוסף לערימה] אוכלין, אם עושה כן לאכילה, שיעורו כגרוגרת, ואם עמר לצורך אכילת בהמה, שיעורו כמלוא פי גדי, ואם להסקה, שיעורו כדי לבשל ביצה. ו'ביצה' האמורה בכל מקום היא ביצה בינונית של תרנגולין, וכל מקום שנאמר 'כדי לבשל ביצה' הוא כדי לבשל כגרוגרת מביצה, וגרוגרת היא אחד משלשה בביצה. ואין מלאכת עִמּוּר אלא בגדולי קרקע:
ו) המקבץ דבילה – תאנים מיובשות, ועשה ממנה עגולה, או שנקב תאנים והכניס את החבל בהן עד שנתקבצו להיות כגוף אחד, הרי זה תולדת מעמר, וחייב. וכן כל כיוצא בזה:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".