יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק יא, י-יא

י) הכותב אות כפולה פעמים, והוא שם אחד – וזו מילה שיש לה משמעות, כמו דד תת גג רר שש סס חח, הרי זה חייב. והכותב בכל כתב ובכל לשון, חייב, ואפילו משני סימניות – סימנים שאינם אותיות ממש, אלא מרמזים לדברים מסוימים:
יא) הכותב אות אחת סמוך לכתב, כלומר, שכבר היתה כתובה אות אחת, ועל ידי כתיבת האות הנוספת נעשתה מילה שלימה, או כתב על גבי כתב, והמתכוין לכתוב חי"ת וכתב שני זייני"ן [שלא השלים את הגג המחבר את שני הזייני"ן להיות חי"ת], וכן כיוצא בזה בשאר אותיות, והכותב אות אחת בארץ ואות אחת בקורה שהרי אין נֶהֱגִין זה עם זה, או שכתב שתי אותיות בשני דפי פנקס ואינן נהגין זה עם זה, פטור. אבל אם כתבן בשני כותלי זוית, כלומר, בקרן זוית של שתי כתלים, אות אחת על כל כותל, או בשני דפי פנקס והן נהגין זה עם זה, חייב:

 

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)