יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זרעים: הלכות שמיטה ויובל, פרק ד, כה-כו

כה) אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר 'כי תבואו אל הארץ' וגו', ונוהגת בין בפני הבית [-בזמן שבית המקדש קיים], ובין שלא בפני הבית:
כו) כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל בזמן בית המקדש השני, עד כזיב, אסור בעבודה בשנה השביעית, וכל הספיחין שצומחין בו אסורין באכילה [אך כזיב עצמה נחשבת כחוץ לארץ]. וכל מקום שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד, שהוא רצועה ארוכה על שפת הים, מכזיב שבאמצע אותה רצועה ועד הנהר – נחל מצרים שבדרום, ומכזיב ועד אמנה שבצפון, ורוחב הרצועה הוא כרוחב שמהעיר כזיב ועד הים, אף על פי שהוא אסור בעבודה בשביעית, מכל מקום הספיחין שצומחין בו מותרים באכילה. ומהנהר למד דרום, ומאמנה לצד צפון והלאה, הרי זה חוץ לארץ ומותר אפילו בעבודה בשביעית:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)