יש מהאחרונים שכתבו שיכול האדם לתת ממעות מעשר למצוות שונות, כגון להיות סנדק, או לקנות עליה לתורה, או לקנות ספרים ולהשאילם לאחרים, ומותר גם לו עצמו ללמוד בספרים אלו, אך יכתוב עליהם שהם מכספי מעשר, כדי שלא יחזיקו בהם יורשיו לאחר מיתתו. אמנם יש מהפוסקים שכתבו שאין להשתמש בכספי מעשר למצוות אלו, אלא רק לעניים. אמנם נראה שאם אביו של הרך הנימול הוא עני, ועל ידי שהוא נותן לו מעות תמורת הסנדקאות יש באפשרותו לשלם את הוצאות הברית, מותר. וכן אם הוא קונה ספרים לצורך אנשים שאין להם אפשרות לקנות לעצמם את הספרים, אין להחמיר בזה כלל, כיון שדבר זה עצמו נחשב כמו צדקה. ולענין קניית עליה לתורה מכספי מעשר, אם הכספים ניתנים לעניים, מותר.

ושכר לימוד בניו לתלמוד תורה, אסור לתת מכספי מעשר, כיון שזהו חיוב המוטל על האב, ללמדם בעצמו או לשכור להם מלמדים, ואינו יכול לפרוע חובו בכספי מעשר. אמנם לתת למלמדי ילדי עניים אחרים, מותר, ומצוה גדולה יש בזה.