אצל רוב בני האדם סיבת ההימנעות ממצוה זו של גמילות חסדים בממונו אינה נובעת מקמצנות וכדומה, אלא מעצלות, שמתעצל לטרוח ולהלוות, ואחר כך לחזור ולתבוע, עד שיבוא לידי פרעון החוב. ובאמת העצלות היא המונע הגדול לכל עניני עבודת ה', כי דרך העצל לדחות כל דבר למחר או ליום אחר, וכבר אמר שלמה המלך בחכמתו, 'על שדה איש עצל עברתי… והנה עלה כולו קמשונים כוסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה', ואמרו חז"ל, ארבעה דברים צריכים חיזוק, ואחד מהם הוא 'מעשים טובים', והיינו שירגיל עצמו בהם תמיד. וצריך האדם לנהוג בעניני עבודת ה' כמו שנוהג הסוחר בעסקיו, שיושב בחנותו גם בזמן הקור, ואינו מתעצל מלעסוק עם כל אחד ואחד מלקוחותיו, אף על פי שמכל אחד מהלקוחות בפני עצמו אין לו רווח גדול, כיון שהוא יודע שמרווחים אלו – המצטרפים זה לזה – הוא חי ומתפרנס בעולם הזה, ואם כן קל וחומר שבענינים הנוגעים לעולם הבא צריך האדם לעסוק הרבה ולא להתעצל בזה כלל.