יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

פרק שלישי, א-ב

הלכות תשובה  /  פרק שלישי

א) כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו, הרי הוא צדיק. ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו, הרי הוא רשע. ואם היו זכויותיו ועוונותיו מחצה למחצה, הרי הוא בינוני. וכן המדינה, אם היו זכיות כל יושביה מרובות על עונותיהן, הרי זו צדקת. ואם היו עונותיהם מרובין הרי זו רשעה, וכן כל העולם כולו נידון לפי רוב הזכויות או העוונות של כל בני האדם.

ב) אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו, מיד הוא ת ברשעו, שנאמר 'על רוב עונך עצמו חטאתיך' (ירמיה ל טו), וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת, שנאמר 'זעקת סדום ועמורה כי רבה' וגו' (בראשית יח כ), ואחר כך הפך ה' את סדום ועמורה.  וכן כל העולם כולו, אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן, מיד הן נשחתין, שנאמר 'וירא ה' כי רבה רעת האדם' (שם ו ה) ואחר כך הביא עליהם את המבול.

ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות, אלא לפי גודלם [-איכותם], יש זכות שהיא שקולה כנגד כמה עונות, שנאמר לגבי אביה בן ירבעם 'יען נמצא בו דבר טוב', ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות, שנאמר 'וחוטא אחד יאבד טובה הרבה', ואין שוקלין דברים אלו אלא בדעתו של א-ל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות.

 

"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ" (ירמיהו ג כב)