כט וְאַחְאָ֣ב בֶּן־עָמְרִ֗י מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַ֠יִּמְלֹךְ אַחְאָ֨ב בֶּן־עָמְרִ֤י עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃ ל וַיַּ֨עַשׂ אַחְאָ֧ב בֶּן־עָמְרִ֛י הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה֑' מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְפָנָֽיו׃ לא וַֽיְהִי֙ הֲנָקֵ֣ל לֶכְתּ֔וֹ בְּחַטֹּ֖אות יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וַיִּקַּ֨ח אִשָּׁ֜ה אֶת־אִיזֶ֗בֶל בַּת־אֶתְבַּ֨עַל֙ מֶ֣לֶךְ צִֽידֹנִ֔ים וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַֽיַּעֲבֹ֣ד אֶת־הַבַּ֔עַל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לֽוֹ׃ לב וַיָּ֥קֶם מִזְבֵּ֖חַ לַבָּ֑עַל בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בְּשֹֽׁמְרֽוֹן׃ לג וַיַּ֥עַשׂ אַחְאָ֖ב אֶת־הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וַיּ֨וֹסֶף אַחְאָ֜ב לַֽעֲשׂ֗וֹת לְהַכְעִיס֙ אֶת־ה֙' אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּל֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ לד בְּיָמָ֞יו בָּנָ֥ה חִיאֵ֛ל בֵּ֥ית הָֽאֱלִ֖י אֶת־יְרִיחֹ֑ה בַּֽאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ יִסְּדָ֗הּ וּבִשְׂג֤וּב צְעִירוֹ֙ הִצִּ֣יב דְּלָתֶ֔יהָ כִּדְבַ֣ר ה֔' אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃
֍ ֍ ֍
(כט) וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.
(ל) וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי ה' יותר מִכֹּל אֲשֶׁר מלכו לְפָנָיו.
(לא) וַיְהִי הֲנָקֵל – והעבירות ה'קלות' אצלו היו לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, בעבודת עגלי הזהב שעשה, כי הוסיף עליהם אחאב עבירות חמורות יותר, וַיִּקַּח לו אִשָּׁה גויה, ללא שגיירה (רלב"ג), אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים, שהיו עובדים לבעל, והיא הסיתה אותו לעבודה זו, וַיֵּלֶךְ אחאב וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל, וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.
(לב) וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל, בבֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.
(לג) וַיַּעַשׂ אַחְאָב מדעתו ומרצונו [ולא בגלל איזבל אשתו] אֶת הָאֲשֵׁרָה, וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יותר מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.
(לד) הגם שעד עתה חטאו ישראל, מכל מקום עדיין לא התפקרו לגמרי בכל שורשי האמונה, והיו יראים מהשבועה והקללה של יהושע על מי שיבנה את יריחו, אבל בזמן אחאב, שראו שעושה הוא את כל התועבות ואין ה' מענישו, כפרו בהשגחה ובנבואה, ולא חששו לקללת יהושע בן נון, ולכן בְּיָמָיו של אחאב בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה, בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ – בשעה שיסד את העיר מת אבירם, בנו בכורו, וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ – וכשסיים את בניית העיר והציב את שעריה מת בנו הצעיר, שגוב, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שנאמר (יהושע ו כו) 'וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ, בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה, וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ'.
