יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד
יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 148, ספר ישעיהו, פרק כח, ד-ו

ד וְֽהָ֨יְתָ֜ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָֽרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּה׃ ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ ה֣' צְבָא֔וֹת לַֽעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹ׃ ו וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיּוֹשֵׁב֙ עַל־הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ד) ומלבד אובדן המלכות של עשרת השבטים, אבדה גם ארצם הטובה, וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים, כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ – ונמשלו בכך לפרי שהבשיל והבכיר לפני הזמן, כי כך גלו עשרת השבטים בזמן מוקדם, לפני החורבן הכללי של כל ארץ ישראל ובית המקדש, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ – שכל הרואה את הפרי שהבשיל מוקדם נוטל אותה, הגם שאינו בעליה, וכך ירשו זרים את ארצם, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה – כשם שהאוכל את הפרי שהבשיל מוקדם בולעו במהירות בעודו שלם לרוב חביבותו, כך ישראל גלו מארצם במהירות ובבת אחת, בעודם מושרשים בארצם ויושבים לבטח.

(ה) אמנם באותו זמן היתה עוד תקוה למלכות יהודה, כי בַּיּוֹם הַהוּא של מפלת אפרים וגלות עשרת השבטים, יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי – למלכות חֶמְדָּה רצויה [בשונה ממלכות ישראל המכונה 'עטרת גאות'] וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה – כמו אור השחר הצומח ומאיר עד אמצע היום [בשונה מארצם של עשרת השבטים המכונה 'ציץ נובל'], לִשְׁאָר עַמּוֹ, שהם מלכות יהודה, שנשארו לאחר חורבן מלכות ישראל וגלות עשרת השבטים.

(ו) וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט – יתן ה' למלך יהודה היושב על כסא המשפט רוח מאת ה' לשפוט בצדק וביושר, וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה – ויתן להם ה' גבורה להשיב מלחמה כנגד אויביהם, כיון שמשפט אמת וגבורת האנשים הם הנצרכים להצלחת הארץ.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)