יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד
יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 163, ספר ישעיהו, פרק כט, יא-יד

יא וַתְּהִ֨י לָכֶ֜ם חָז֣וּת הַכֹּ֗ל כְּדִבְרֵי֮ הַסֵּ֣פֶר הֶֽחָתוּם֒ אֲשֶֽׁר־יִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ אֶל־יוֹדֵ֥עַ סֵ֛פֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַר֙ לֹ֣א אוּכַ֔ל כִּ֥י חָת֖וּם הֽוּא׃ יב וְנִתַּ֣ן הַסֵּ֗פֶר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָדַ֥ע סֵ֛פֶר לֵאמֹ֖ר קְרָ֣א נָא־זֶ֑ה וְאָמַ֕ר לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי סֵֽפֶר׃ יג וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה׃ יד לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃

 

֍           ֍            ֍

 

(יא) וכיון שאתם חושבים שגם הנביאים והחוזים תועים כמותכם, וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל – ולכן נדמים בעיניכם כל דברי הנביאים כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, וסבורים אתם שגם הנביא עצמו, הגם שקיבל את הנבואה מאת ה', אינו מבין את פשרה, כי ה' נתנה לו כמו ספר חתום שאסור לפותחו, ומחמת כן אתם שואלים ותמהים, הרי ספר זה, אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ סֵפֶר – אל הנביא בעצמו, לֵאמֹר, קְרָא נָא זֶה, כי הלא יודע הנביא מצד עצמו להבין את דברי הנבואה, וְאָמַר, לֹא אוּכַל כלל לפתוח את הספר, כִּי חָתוּם הוּא, ואין לי רשות לפותחו ולקוראו.

(יב) ואם כן, כיון שאפילו הנביא עצמו אינו יכול לקרוא בספר ולהבין את דבר הנבואה, וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל [-אל] אחד מהמון העם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע כלל לקרוא בסֵפֶר, גם אילו היה פתוח ולא חתום, לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה, וְאָמַר, ודאי שלא אוכל לדעת את פשר הנבואה, כי לא זו בלבד שהספר חתום, אלא אפילו אם היה פתוח לא הייתי יכול לקוראו, כי כלל לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר. והנמשל בזה, כי הם חשבו שהנבואה נאמרה אל הנביא בדרך משל וחידה עמוקה, ולכן הגם שהנביא מצד עצמו הוא חכם ומבין בדברי הנבואה, מכל מקום לא יוכל להבין את תוכן דברי הנבואה שנמסרה לו מחמת שהם מוסתרים בחידות ומשלים, ואם כן כל שכן שאנשי ההמון לא יבינו את הדברים, שהרי הם אינם עשויים להבין כלל את דברי הנבואה, אפילו אם היו נאמרים ללא חידות וללא משלים, וכוונתם היתה להכחיש ולומר שאין אפשרות כלל שיבין האדם דברי אלוקים חיים שנמסרו בנבואה.

(יג) וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי על דבריהם, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה – כיון שאנשים אלו חושבים שבדברים אלו הם ניגשים ומתקרבים אל ה', בכך שהם כביכול מגדילים ומרוממים את ה' עד שהם אומרים שאין שום אדם שיכול להבין את דברי נבואתו, רק בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, בדיבורים בלבד, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי – אבל בכך הם מרחיקים ממני את ליבם, כי חושבים הם שאין אפשרות לאדם להשכיל ולהבין את מצוות ה' ותורתו, אלא חושבים שהמצוות הם מעשים חיצוניים בלבד ללא מחשבה וכוונה, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה – כציווי שהם מלומדים ומורגלים בו מנעוריהם, ללא מחשבה כלל, ואפילו אין זה כציווי של ה' שהם מורגלים בו, אלא כציווי של אנשים, כלומר, גם ההרגל עצמו הוא מה שהתרגלו כן מחמת ציווי הוריהם, ואינם חושבים ומכירים כלל בכך שזהו ציווי ה'.

(יד) לָכֵן, על כך שהם אומרים שדברי ה' מופלאים ומכוסים ונעלמים, ייענשו במידה כנגד מידה, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה – אסתיר ואכסה את כל דבריי עד שלא ישיגו כלום הַפְלֵא וָפֶלֶא – ויהיו הדברים מופלאים ומוסתרים לגמרי מהבנתם, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו – אפילו החכמה המקובלת, של טעמי המצוות הידועים, תאבד מהם לגמרי, וּבִינַת נְבֹנָיו – הדברים שהיו הנבונים משיגים מעצמם בתבונת לבבם, תִּסְתַּתָּר. [ובאמת עיקר טעותם היתה בכך שאמנם באמת מחשבות ה' גבוהות מעל כל השגת אדם, אך ה' משפיע את נבואותיו ומצוותיו לפי כח המקבל, ואפשרות הבנתו, ולכן מוטל עליהם להבין את דברי הנבואות, ולהשיג את מצוות התורה].

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)