יא וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַבְשָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹֽׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֨ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַֽחוֹמָֽה׃ יב וַיֹּ֣אמֶר רַבְשָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֨יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָֽאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה לֶֽאֱכֹ֣ל אֶת־צוֹאָתָ֗ם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם עִמָּכֶֽם׃ יג וַֽיַּעֲמֹד֙ רַבְשָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֗וּ אֶת־דִּבְרֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ יד כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥א לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֥י לֹֽא־יוּכַ֖ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶֽם׃ טו וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶל־ה֣' לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ ה֑' לֹ֤א תִנָּתֵן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
֍֍֍
(יא) כששמעו אנשי חזקיהו המלך את הדברים, חשבו שעיקר כוונתו של סנחריב בכך ששלח את רבשקה ואנשיו היא לגרום לחזקיהו להפסיק את בניית החומה וביצור העיר, וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה, כיון שעיקר שליחותך היא אל המלך, על ידי עבדיו, דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית, כִּי שֹׁמְעִים -מבינים] אֲנָחְנוּ שפה זו, וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית, ששפה זו מובנת גם בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה, ואין כל צורך שישמעו ויבינו את הדברים.
(יב) וַיֹּאמֶר רַבְשָׁקֵה אליהם, אין הדבר כפי שאתם חושבים, הַאֶל – וכי אל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, והרי כיון שחזקיהו מרד בו אין לו עוד תקנה, ובהכרח יעבירנו ממלכותו, ויעניש את עמו בגלות, ולדבר זה אין תקנה כלל, ולא היה סנחריב צריך לשלוח שליחים כדי לדבר עם חזקיהו, אלא יכול הוא להלחם בו מיד ולכובשו, ואינו צריך כלל להכניעו בדברים, הֲלֹא עיקר שליחותי היא עַל -אל] הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה ושומעים את דברי, ועתידים לעמוד במצור וברעב, ולֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם, אליהם שלחני סנחריב, כיון שחס עליהם שלא ימותו ברעב, ורצונו שימרדו מיד בחזקיהו המלך וייכנעו לפני סנחריב ללא מלחמה.
(יג) וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה, להשמיע את הדברים באוזני העם, וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל, כדי שישמעוהו, ובשפה היְהוּדִית כדי שיבינוהו, וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, ואל תשמעו לדברי המלך הקטן, חזקיהו.
(יד) כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל יַשִּׁא לָכֶם – אל תניחו שיפתה אתכם חִזְקִיָּהוּ בדבריו, שהוא עצמו יכול להלחם עם מלך אשור ולנצחו, כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם.
(טו) וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לסמוך אֶל ה', לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה' מצד זכותינו, או שלֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת, מצד שהיא עיר הקודש, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
