יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 228. ספר שמואל ב, פרק יז, יא-טז

(יא) כִּ֣י יָעַ֗צְתִּי הֵֽ֠אָסֹף יֵֽאָסֵ֨ף עָלֶ֤יךָ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וּפָנֶ֥יךָ הֹֽלְכִ֖ים בַּקְרָֽב׃ (יב) וּבָ֣אנוּ אֵלָ֗יו בְּאַחַ֤ד הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֣א שָׁ֔ם וְנַ֣חְנוּ עָלָ֔יו כַּֽאֲשֶׁ֛ר יִפֹּ֥ל הַטַּ֖ל עַל־הָֽאֲדָמָ֑ה וְלֹא־נ֥וֹתַר בּ֛וֹ וּבְכָל־הָֽאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ גַּם־אֶחָֽד׃ (יג) וְאִם־אֶל־עִיר֙ יֵֽאָסֵ֔ף וְהִשִּׂ֧יאוּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הָעִ֥יר הַהִ֖יא חֲבָלִ֑ים וְסָחַ֤בְנוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַנַּ֔חַל עַ֛ד אֲשֶֽׁר־לֹֽא־נִמְצָ֥א שָׁ֖ם גַּם־צְרֽוֹר׃ (יד) וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָֽאַרְכִּ֔י מֵֽעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַה֣' צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֨פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַֽעֲב֗וּר הָבִ֧יא ה֛' אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָֽרָעָֽה׃ (טו) וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אֶל־צָד֤וֹק וְאֶל־אֶבְיָתָר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים כָּזֹ֣את וְכָזֹ֗את יָעַ֤ץ אֲחִיתֹ֨פֶל֙ אֶת־אַבְשָׁלֹ֔ם וְאֵ֖ת זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את יָעַ֥צְתִּי אָֽנִי׃ (טז) וְעַתָּ֡ה שִׁלְח֣וּ מְהֵרָה֩ וְהַגִּ֨ידוּ לְדָוִ֜ד לֵאמֹ֗ר אַל־תָּ֤לֶן הַלַּ֨יְלָה֙ בְּעַֽרְב֣וֹת הַמִּדְבָּ֔ר וְגַ֖ם עָב֣וֹר תַּֽעֲב֑וֹר פֶּ֚ן יְבֻלַּ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(יא) עתה אמר חושי הארכי את הדרך הראויה לנהוג, בהיפך גמור מעצת אחיתופל, כִּי יָעַצְתִּי, לא ייצאו רק שנים עשר אלף איש, אלא נמתין עד אשר הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל יִשְׂרָאֵל, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב. ולא אחיתופל לבדו יצא למלחמה, אלא וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב.

(יב) ולא יפלו עליהם בלילה כשיש ספק אם דוד נמצא שם או מתחבא במקום אחר, אלא וּבָאנוּ אֵלָיו בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נדע בוודאות שהוא נִמְצָא שָׁם, וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל הָאֲדָמָה בשעות הבוקר, ולא בלילה, וְלֹא נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ גַּם אֶחָד, כי ייהרגו כולם, או שנתפוש אותם חיים בשבי.

(יג) וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף – אם בינתיים יתאספו דוד ואנשים ויכנסו לעיר מבוצרת, גם מזה אין לך לחשוש, כי אחר שיהיו כל ישראל איתך, וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים, וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל, עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר, ואמר כן בדרך מליצה, כאילו מרוב אנשים שיהיו עמו יוכלו אפילו לגרור את העיר כולה בחבלים עד הנחל.

(יד) וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל. אמנם לפי האמת היתה עצת אחיתופל טובה יותר, ואם היו עושים כדבריו היו מצליחים, אלא וַה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה.

(טו) וַיֹּאמֶר חוּשַׁי הארכי אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים, כָּזֹאת וְכָזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת אַבְשָׁלֹם וְאֵת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאת וְכָזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי, ועדיין איני יודע איזו עצה תתקבל בסוף.

(טז) וְעַתָּה, מחשש שינהגו בסוף כעצת אחיתופל, שִׁלְחוּ מְהֵרָה את בניכם וְהַגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר, אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר בתוך העם, וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר את הירדן, פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, אם ינהגו כעצת אחיתופל.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)