יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 229. ספר שמואל ב, פרק יז, כד-כט

(כד) וְדָוִ֖ד בָּ֣א מַֽחֲנָ֑יְמָה וְאַבְשָׁלֹ֗ם עָבַר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן ה֕וּא וְכָל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃ (כה) וְאֶת־עֲמָשָׂ֗א שָׂ֧ם אַבְשָׁלֹ֛ם תַּ֥חַת יוֹאָ֖ב עַל־הַצָּבָ֑א וַֽעֲמָשָׂ֣א בֶן־אִ֗ישׁ וּשְׁמוֹ֙ יִתְרָ֣א הַיִּשְׂרְאֵלִ֔י אֲשֶׁר־בָּא֙ אֶל־אֲבִיגַ֣ל בַּת־נָחָ֔שׁ אֲח֥וֹת צְרוּיָ֖ה אֵ֥ם יוֹאָֽב׃ (כו) וַיִּ֤חַן יִשְׂרָאֵל֙ וְאַבְשָׁלֹ֔ם אֶ֖רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ (כז) וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא דָוִ֖ד מַֽחֲנָ֑יְמָה וְשֹׁבִ֨י בֶן־נָחָ֜שׁ מֵֽרַבַּ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן וּמָכִ֤יר בֶּן־עַמִּיאֵל֙ מִלֹּ֣א דְבָ֔ר וּבַרְזִלַּ֥י הַגִּלְעָדִ֖י מֵרֹֽגְלִֽים׃ (כח) מִשְׁכָּ֤ב וְסַפּוֹת֙ וּכְלִ֣י יוֹצֵ֔ר וְחִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְקֶ֣מַח וְקָלִ֑י וּפ֥וֹל וַֽעֲדָשִׁ֖ים וְקָלִֽי׃ (כט) וּדְבַ֣שׁ וְחֶמְאָ֗ה וְצֹאן֙ וּשְׁפ֣וֹת בָּקָ֔ר הִגִּ֧ישׁוּ לְדָוִ֛ד וְלָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ לֶֽאֱכ֑וֹל כִּ֣י אָֽמְר֔וּ הָעָ֗ם רָעֵ֛ב וְעָיֵ֥ף וְצָמֵ֖א בַּמִּדְבָּֽר׃

 

֍           ֍            ֍

 

(כד) וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה, וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן, הוּא וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, כעצת חושי הארכי.

(כה) וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא, וַעֲמָשָׂא היה בֶן אִישׁ מפורסם וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ – בתו של ישי אבי דוד [וישי מכונה 'נחש' כיון שמת בלא עוון, בעטיו של הנחש הקדמוני שגרם מיתה לעולם], ואביגיל זו היתה אֲחוֹת צְרוּיָה, אֵם יוֹאָב, כלומר, עמשא ויואב היו בני אחיותיו של דוד, צרויה ואביגיל [אלא שיואב היה מיוחס רק לאמו, צרויה, שהיתה חשובה בהיותה בת ישי ואחות דוד, ואילו אביו לא היה מפורסם. ועמשא התייחס גם לאביו, יתרא הישראלי, שהיה גם הוא איש חשוב ומפורסם].

(כו) וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלֹם באֶרֶץ הַגִּלְעָד.

(כז) עתה, לאחר שקיבל דוד את עונשו בכך שאבשלום מרד בו, והתכפר חטאו, התחילה לזרוח שמש הצלחתו, ובעוד שעד עתה לא נמצאו לו הרבה תומכים, וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה, וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר, וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים, שלחו לו שלשתם דברים רבים להחיות את נפשו ונפש העם אשר איתו.

(כח) מִשְׁכָּב – מצעים לשכב עליהם, וְסַפּוֹת – כלים להשתמש בהם, וּכְלִי יוֹצֵר – כלים של יוצר חרס, וְחִטִּים, וּשְׂעֹרִים, וְקֶמַח, וְקָלִי – קמח מתבואה הקלויה באש, וּפוֹל, וַעֲדָשִׁים, וְקָלִי – קמח מקטניות הקלויות באש.

(כט) וּדְבַשׁ, וְחֶמְאָה, וְצֹאן, וּשְׁפוֹת בָּקָר – גבינות העשויות מחלב הבקר, את כל הדברים הללו הִגִּישׁוּ שלשת האנשים הללו לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל, כִּי אָמְרוּ, הָעָם רָעֵב, וְעָיֵף, וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)