יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 377, ספר משלי, פרק לא, ד-ז

ד אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־יָ֑יִן וּ֝לְרֽוֹזְנִ֗ים אֵ֣י שֵׁכָֽר׃ ה פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּ֗ה דִּ֣ין כָּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃ ו תְּנֽוּ־שֵׁכָ֣ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַ֗יִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃ ז יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַֽ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכָּר־עֽוֹד׃

 

֍             ֍              ֍

 

(ד) ומוסיפה ואומרת לו, אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל – אתה, למואל, אינך נחשב עוד בין המלכים, מחמת הנהגותיך, כי אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן – אין זה ראוי למלכים לשתות יין, וּלְרוֹזְנִים, שהם השרים המייעצים למלך, אף שהם שותים יין, אֵי שֵׁכָר – אין ראוי להם לשתות שיכר, שהוא יין המשכר יותר.

(ה) והטעם לכך שאין ראוי למלך לשתות יין, פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק – ישכח את חוקי הדת וחוקי המשפט, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, כלומר, כיון שכל העניים באים לפני המלך למשפט, צריך הוא לזכור בכל שעה את כל הדינים, ויהיו שמורים בליבו להוציא משפט אמת לכל אדם, ועליו להזהר שלא ישכח אפילו דין אחד.

(ו) מוסיפה לומר מי הוא שראוי לו לשתות יין ושיכר, תְּנוּ שֵׁכָר המשכר לְאוֹבֵד – למי שעומד למות, כדי שתיטרף דעתו וישכח את צרתו, וְיַיִן תתנו לְמָרֵי נָפֶשׁ, והיין ישמח את ליבם.

(ז) האובד יִשְׁתֶּה את השיכר, ישתכר וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ – עניותו וצרותיו, ומר הנפש ישתה את היין שישמח את לבו, וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)