יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 383, ספר משלי, פרק לא, יט-כ|

יט יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃ כ כַּ֭פָּהּ פָּֽרְשָׂ֣ה לֶֽעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָֽאֶבְיֽוֹן׃

 

֍             ֍              ֍

 

(יט) ה'כישור' הוא עץ עבה וכבד, שעליו גוללים את הבד הנארג, ובו גם קושרים את האסירים שלא יברחו [כמו שנאמר (תהילים ס"ח ז') "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת"], והוא משל לכוחות הגוף הקושרים את הנפש ומכבידים עליה את עשיית הדברים הרוחניים, אך יָדֶיהָ העושות מעשים טובים שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, כי במעשים אלו היא מזככת את החומר הגשמי העכור של כוחות הגוף, וכאילו מתירה את הקשרים המכבידים עליה, וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ, שעל ידי הפלך טווה ואורגת הנפש את ההשגות השכליות שהיא קונה בעיונה בתורה ובעניני החכמה הרוחניים.

(כ) ולאחר שקונה לעצמה את המעשים הטובים וההשגות השכליות, משתמשת היא בדברים אלו לזכות את הרבים, כַּפָּהּ, שתמכה בפלך להשיג השגות בעניני החכמה, פָּרְשָׂה לֶעָנִי בדעתו, ללמדו תורה ודעת ה' בענינים השכליים, שיעמדו לו ויקיימוהו לעולם הבא. וְיָדֶיהָ ששלחה בכישור, להסיר את כבדות החומר על ידי עשיית מעשים טובים, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן – לימדה את האביון בדעתו, שנמשך אחר תאוותיו, שעל ידי שיראו את מעשי הנפש הטובה וצדקתה, ילמדו ממנה להתגבר על כבדות החומר, ולעשות מצוות ומעשים טובים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)