יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 43, ספר יהושע, פרק יט, א-טז

 

א וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְע֔וֹן לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וַֽיְהִי֙ נַֽחֲלָתָ֔ם בְּת֖וֹךְ נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־יְהוּדָֽה׃ ב וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם בְּנַֽחֲלָתָ֑ם בְּאֵֽר־שֶׁ֥בַע וְשֶׁ֖בַע וּמֽוֹלָדָֽה׃ ג וַֽחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבָלָ֖ה וָעָֽצֶם׃ ד וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּבְת֖וּל וְחָרְמָֽה׃ ה וְצִֽקְלַ֥ג וּבֵית־הַמַּרְכָּב֖וֹת וַֽחֲצַ֥ר סוּסָֽה׃ ו וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָֽׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ז עַ֥יִן ׀ רִמּ֖וֹן וָעֶ֣תֶר וְעָשָׁ֑ן עָרִ֥ים אַרְבַּ֖ע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ח וְכָל־הַֽחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר סְבִיבוֹת֙ הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עַד־בַּ֥עֲלַת בְּאֵ֖ר רָ֣אמַת נֶ֑גֶב זֹ֗את נַֽחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ט מֵחֶ֨בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַֽחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן כִּֽי־הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן בְּת֥וֹךְ נַֽחֲלָתָֽם׃ י וַיַּ֨עַל֙ הַגּוֹרָ֣ל הַשְּׁלִישִׁ֔י לִבְנֵ֥י זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֛י גְּב֥וּל נַֽחֲלָתָ֖ם עַד־שָׂרִֽיד׃ יא וְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם ׀ לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י יָקְנְעָֽם׃ יב וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּֽבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃ יג וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמּ֥וֹן הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃ יד וְנָסַ֤ב אֹתוֹ֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפ֖וֹן חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּֽצְאֹתָ֔יו גֵּ֖י יִפְתַּח־אֵֽל׃ טו וְקַטָּ֤ת וְנַֽהֲלָל֙ וְשִׁמְר֔וֹן וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ טז זֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

 

֍           ֍            ֍

 

(א) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן, לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה:

(ב) וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם, בְּאֵר שֶׁבַע, וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה:

(ג) וַחֲצַר שׁוּעָל, וּבָלָה, וָעָצֶם:

(ד) וְאֶלְתּוֹלַד, וּבְתוּל, וְחָרְמָה:

(ה) וְצִקְלַג, וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה:

(ו) וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן [וזו עיר אחת], הרי אלו עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן:

(ז) עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר, וְעָשָׁן, עָרִים אַרְבַּע וְחַצְרֵיהֶן:

(ח) וְכָל הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה עַד בַּעֲלַת בְּאֵר, היו נקראים רָאמַת נֶגֶב, זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם:

(ט) מֵחֶבֶל – מהמחוז של בְּנֵי יְהוּדָה היתה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן, כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם׃

(י) וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם, והיה מקומם בקצה הצפוני מערבי של ארץ ישראל, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד העיר שָׂרִיד׃

(יא) וְעָלָה גְבוּלָם מהעיר שריד שבקצה הצפוני מערבי לצד דרום, עד שהגיע לַיָּמָּה, וּמַרְעֲלָה – ומשם המשיך למרעלה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת, ולא נכנס הגבול לשם, ולא היתה דבשת מערי זבולון, וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם, ויקנעם עצמה היתה מנחלת זבולון, והנחל היה סוף הגבול שלהם בפינה מערבית דרומית של נחלתם.

(יב) לאחר שהתבאר גבול נחלת זבולון מהצפון לדרום לאורך המערב, עתה מבאר הכתוב את גבולם בצד הצפוני, ממערב למזרח, וְשָׁב הגבול מִשָּׂרִיד שהיתה הפינה המערבית צפונית של נחלתם, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ – לצד מזרח, עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר, ושם הסתיים הגבול לצד מזרח, ומכאן ואילך נטה מהצפון לצד דרום, לאורך המזרח, וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת, והעיר דברת בעצמה היתה שייכת לשבט יששכר, וְעָלָה הגבול יָפִיעַ.

(יג) וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה – בצד המזרחי עבר הגבול אל העיר גִּתָּה חֵפֶר ואל העיר עִתָּה קָצִין, וְיָצָא לצד מזרח אל העיר רִמּוֹן הַמְּתֹאָר – הקיף הגבול את העיר רימון משלשת עבריה, והיא עצמה היתה מתחום שבט זבולון, והיתה בולטת לצד מזרח, ומשם חזר הגבול לצד מערב, הַנֵּעָה – אל העיר נעה.

(יד) וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל – הקיף קו הגבול את העיר נעה, והיא עצמה היתה מחוץ לתחום זבולון, מִצְּפוֹן חַנָּתֹן – והקיף מצפון את העיר חנתון, שגם היא היתה מחוץ לתחום זבולון, וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו – סיום קו הגבול הנמשך ממזרח למערב היה בגֵּי יִפְתַּח אֵל [ולא היתה זו עיר, אלא גיא, עמק], ומשם המשיך הגבול לצד צפון דרך הערים המוזכרות בפסוק הבא, עד שהגיע לנחל אשר על פני יקנעם, המוזכר בגבול הראשון של זבולון.

(טו) וְקַטָּת, וְנַהֲלָל, וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה, וּבֵית לָחֶם [-ואין זה בית לחם של שבט יהודה, אלא עיר אחרת שהיה שמה כן], עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃

(טז) זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן׃

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)