יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 45. ספר שמואל, פרק ט, יא-יג

(יא) הֵ֗מָּה עֹלִים֙ בְּמַֽעֲלֵ֣ה הָעִ֔יר וְהֵ֨מָּה֙ מָֽצְא֣וּ נְעָר֔וֹת יֹֽצְא֖וֹת לִשְׁאֹ֣ב מָ֑יִם וַיֹּֽאמְר֣וּ לָהֶ֔ן הֲיֵ֥שׁ בָּזֶ֖ה הָֽרֹאֶֽה׃ (יב) וַתַּֽעֲנֶ֧ינָה אוֹתָ֛ם וַתֹּאמַ֥רְנָה יֵּ֖שׁ הִנֵּ֣ה לְפָנֶ֑יךָ מַהֵ֣ר ׀ עַתָּ֗ה כִּ֤י הַיּוֹם֙ בָּ֣א לָעִ֔יר כִּ֣י זֶ֧בַח הַיּ֛וֹם לָעָ֖ם בַּבָּמָֽה׃ (יג) כְּבֹֽאֲכֶ֣ם הָעִ֣יר כֵּ֣ן תִּמְצְא֣וּן אֹת֡וֹ בְּטֶרֶם֩ יַֽעֲלֶ֨ה הַבָּמָ֜תָה לֶֽאֱכֹ֗ל כִּ֠י לֹֽא־יֹאכַ֤ל הָעָם֙ עַד־בֹּא֔וֹ כִּי־הוּא֙ יְבָרֵ֣ךְ הַזֶּ֔בַח אַֽחֲרֵי־כֵ֖ן יֹֽאכְל֣וּ הַקְּרֻאִ֑ים וְעַתָּ֣ה עֲל֔וּ כִּֽי־אֹת֥וֹ כְהַיּ֖וֹם תִּמְצְא֥וּן אֹתֽוֹ׃

 

֍           ֍            ֍

 

 (יא) הֵמָּה [-שאול ונערו] עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר, וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם, וַיֹּאמְרוּ לָהֶן – שאול ונערו אמרו לנערות, הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה – האם הנביא נמצא כאן.

(יב) וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם הנערות וַתֹּאמַרְנָה, יֵּשׁ – נמצא כאן הנביא. ובאמת בזאת הסתיימה תשובתן, אך כיון שעדיין לא הגיע הרגע המדוייק שבו אמר ה' לשמואל שישלח אליו את המלך החדש [כפי שיתבאר בפסוקים הבאים שיום קודם לכן אמר זאת ה' לשמואל], סיבב ה' שהנערות תארכנה בדבריהן, כדי ששאול יתעכב עוד זמן מה עד שיגיע לשמואל, ואמרו לו הנערות, הִנֵּה הנביא נמצא לְפָנֶיךָ, ובקלות תוכל לדבר עמו, מַהֵר עַתָּה – אך מוכרח אתה להזדרז לבא אליו, כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר, ובני העיר לא יטריחוהו מיד עם בואו בשאלותיהם, אלא יתנו לו לנוח מעט, ולכן הוא נמצא לבדו עכשיו [אמנם אתה יכול לשואלו, כיון שאף אתה אורח], וטעם נוסף שעליך להזדרז, כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָה, והכל טרודים בהכנת הזבח, ותמצאנו לבדו.

(יג) ואם תעשו כדברינו ותמהרו אליו, אזי כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ, בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל מהזבח, אבל אם לא תמהרו, לא תוכלו למוצאו, כי כבר יעלה לאכילת הזבח, ואל תחשבו שהנביא יתמהמה מללכת לזבח, כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ, ובודאי לא ירצה להטריח את העם להמתין לו, וגם כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, ויזדרז לקיום המצוה, אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים. וְעַתָּה עֲלוּ אליו במהרה, ואל תחשבו שגם אם תתעכבו תוכלו לפוגשו מחר, כִּי אֹתוֹ, רק כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ, ומחר כבר יפנה וישוב לביתו.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)