יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 54. ספר שמואל א, פרק י, יז-כד

(יז) וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל֙ אֶת־הָעָ֔ם אֶל־ה֖' הַמִּצְפָּֽה׃ (יח) וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַ֤ר ה֙' אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָֽנֹכִ֛י הֶֽעֱלֵ֥יתִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וָֽאַצִּ֤יל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּד֙ כָּל־הַמַּמְלָכ֔וֹת הַלֹּֽחֲצִ֖ים אֶתְכֶֽם׃ (יט) וְאַתֶּ֨ם הַיּ֜וֹם מְאַסְתֶּ֣ם אֶת־אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר־ה֨וּא מוֹשִׁ֣יעַ לָכֶם֮ מִכָּל־רָעֽוֹתֵיכֶ֣ם וְצָרֹֽתֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ כִּי־מֶ֖לֶךְ תָּשִׂ֣ים עָלֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּבוּ֙ לִפְנֵ֣י ה֔' לְשִׁבְטֵיכֶ֖ם וּלְאַלְפֵיכֶֽם׃ (כ) וַיַּקְרֵ֣ב שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט בִּנְיָמִֽן׃ (כא) וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־שֵׁ֤בֶט בִּנְיָמִן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ו וַתִּלָּכֵ֖ד מִשְׁפַּ֣חַת הַמַּטְרִ֑י וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽא׃ (כב) וַיִּשְׁאֲלוּ־עוֹד֙ בַּֽה֔' הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ וַיֹּ֣אמֶר ה֔' הִנֵּה־ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל־הַכֵּלִֽים׃ (כג) וַיָּרֻ֨צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכָּל־הָעָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָה׃ (כד) וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּ֣וֹ ה֔' כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל־הָעָ֛ם וַיֹּֽאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

 

֍           ֍            ֍

 

לאחר שמשח שמואל את שאול למלך בסתר, עשה כן בגלוי, לעיני כל העם ועל ידי גורל. ותחילה התרה בבני ישראל שאין בחירת המלך נעשית ברצון ה', אלא לפי בקשתם.

(יז) וַיַּצְעֵק – ויאסוף [והאסיפה נעשית על ידי צעקה] שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם אֶל ה', אל הַמִּצְפָּה.

(יח) וַיֹּאמֶר שמואל אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אל תאמרו שבקשתכם להמליך מלך היא מחמת שיש לכם צורך בכך שהוא יושיע אתכם, שהרי אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם, ואף לאחר כניסתכם לארץ ישראל המשכתי להצילכם וּמִיַּד כָּל הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם, ואין לכם צורך במושיע אחר. 

(יט) וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לוֹ כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ, וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי ה' לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם, ונפיל גורל מי הוא המלך אשר ימלוך עליכם.

(כ) וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל לגורל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּכֵד – עלה בגורל שֵׁבֶט בִּנְיָמִן.

(כא) וַיַּקְרֵב לגורל אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָו, וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, וַיִּלָּכֵד – עלה בגורל שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וַיְבַקְשֻׁהוּ – חיפשוהו, וְלֹא נִמְצָא.

(כב) וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה' – שאלו באורים ותומים, הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ – האם בא לכאן שאול (רד"ק), וַיֹּאמֶר ה', הִנֵּה הוּא, נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים – מתחבא במקום שהיו מניחים את הבגדים, לפי שהיה בורח מן הגדולה (רש"י).

(כג) וַיָּרֻצוּ האנשים, וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם, וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה.

(כד) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם, הַרְּאִיתֶם, אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', לא מחמת גובהו ויפי תוארו, אלא כִּי אֵין כָּמֹהוּ צדיק וראוי לכך בְּכָל הָעָם, וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ, יְחִי הַמֶּלֶךְ.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)