(כה) וַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־הָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י ה֑' וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־כָּל־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ (כו) וְגַ֨ם־שָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּֽלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁר־נָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם׃ (כז) וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָֽמְר֗וּ מַה־יֹּֽשִׁעֵ֨נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא־הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַֽחֲרִֽישׁ׃
֍ ֍ ֍
(כה) וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה – דיני המלוכה כפי הראוי לפי חוקי התורה בענין כבוד המלך ומוראו, וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר, וַיַּנַּח לִפְנֵי ה', וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ.
(כו) וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה, כיון שראה שלא נמשכו אחריו כל ישראל [כמו שיבואר בפסוק הבא] (רד"ק), וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ רק אנשי הַחַיִל אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם – שהיתה יראת אלוקים בליבם, לכבד את המלך שנמשח על פי דבר ה' (מצודת דוד).
(כז) וּבְנֵי בְלִיַּעַל שבעם, שהיה רצונם במלך רק כדי לפרוק מעליהם עול מלכות שמים, וראו שנבחר מלך צדיק וירא אלוקים, אָמְרוּ, מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה, וַיִּבְזֻהוּ, וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, וַיְהִי שאול כְּמַחֲרִישׁ.
