יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 61, ספר יחזקאל, פרק יא, כא-כה

כא וְאֶל־לֵ֧ב שִׁקּֽוּצֵיהֶ֛ם וְתוֹעֲבֽוֹתֵיהֶ֖ם לִבָּ֣ם הֹלֵ֑ךְ דַּרְכָּם֙ בְּרֹאשָׁ֣ם נָתַ֔תִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ כב וַיִּשְׂא֤וּ הַכְּרוּבִים֙ אֶת־כַּנְפֵיהֶ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃ כג וַיַּ֨עַל֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל תּ֣וֹךְ הָעִ֑יר וַֽיַּעֲמֹד֙ עַל־הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר מִקֶּ֥דֶם לָעִֽיר׃ כד וְר֣וּחַ נְשָׂאַ֗תְנִי וַתְּבִאֵ֤נִי כַשְׂדִּ֨ימָה֙ אֶל־הַגּוֹלָ֔ה בַּמַּרְאֶ֖ה בְּר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֨עַל֙ מֵֽעָלַ֔י הַמַּרְאֶ֖ה אֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי׃ כה וָֽאֲדַבֵּ֖ר אֶל־הַגּוֹלָ֑ה אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר הֶרְאָֽנִי׃

 

֍              ֍               ֍

 

(כא) [לאחר שהשיב ה' תשובה לנביא על זעקתו עם מיתת פלטיהו, חוזר לדיבורו הראשון שנפסק באמצעו [בפסוק י"ב], שם אמר שישראל לא הלכו בחוקות ה', ואומר], וְאֶל לֵב שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם לִבָּם הֹלֵךְ – לבם של ישראל הולך אחרי הלב והעיקר של העבודה זרה, כי לא עבדוה מהשפה ולחוץ, מיראה או מאהבה, אלא דבקו בעצמותה, והיא כוללת גם את התועבות של גילוי עריות ושאר עבירות, ועל כן דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי – שילמתי להם גמול כפי דרכם, והם אלו שגרמו לעצמם את העונש, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.

(כב) עתה פנתה השכינה הקדושה להסתלק לגמרי מן העיר, וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם, וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם, וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה.

(כג) וַיַּעַל כְּבוֹד ה' מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר, וַיַּעֲמֹד עַל הָהָר אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר.

(כד) כיון שכל ביאתו לירושלים היתה במראה הנבואה, על ידי שנדמה לו שרוח נטלה אותו מהגולה והביאה אותו לירושלים, מסיים עתה את מחזה הנבואה ואומר, וְרוּחַ – אותה רוח שהביאה אותי לירושלים, נְשָׂאַתְנִי וַתְּבִאֵנִי כַשְׂדִּימָה – לארץ כשדים, אֶל הַגּוֹלָה, בַּמַּרְאֶה בְּרוּחַ אֱלֹהִים – ויחד איתי בא גם המראה שראיתי, כי גם השכינה גלתה עמו לארץ כשדים, ורק בהיותו בארץ כשדים, וַיַּעַל מֵעָלַי הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי.

(כה) וָאֲדַבֵּר אֶל הַגּוֹלָה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' אֲשֶׁר הֶרְאָנִי, וניחם אותם בכך שהשכינה הקדושה גלתה איתם, והם עתידים לחזור לארץ ישראל.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)