א וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֽוֹדְךָ֣ ה֔' כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃ ב הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשֽׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ ה֔' וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃ ג וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃
֍ ֍ ֍
(א) וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, ביום הגאולה השלימה, אוֹדְךָ ה' על כִּי אָנַפְתָּ בִּי – על שהראית לי פנים זועמות, והענשת אותנו בגלוי, ועל ידי זה התכפרו חטאינו, ומחמת כן יָשֹׁב אַפְּךָ לגמרי, וּתְנַחֲמֵנִי – עד כדי כך שינחם אותנו ה' על הצרות שעברנו, כאילו סבלנו אותם בחינם, מה שאין כן אם לא היה ה' מעניש אותם, אלא שומר את כעסו עליהם בסתר, שלא היתה להם תקנה.
(ב) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי – כיון שהמושיע אותי מהגלות הוא א-ל, אשר אין תכלית וגבול לכוחו, והוא 'מושיע' אותי, שישועה זו לשון הנאמרת בזמן שהמושיע הוא העושה את הכל, ללא עזרה מצד הנושע, ואף כאן הגאולה כולה נעשית בחסד ה', לכן אֶבְטַח בו כעת, וְלֹא אֶפְחָד לעולם, כי אדע שתתמיד הישועה לנצח, ולא תהיה עוד גלות לאחר הגאולה הזו, ומוסיף טעם נוסף לכך שאינו פוחד מגלות נוספת, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' – כי העוז והחוזק של ישראל הוא עצמו הזמרה והשבח של ה', שעל ידי שגואל ה' את ישראל רואים כל העולם ומכירים בכוחו וגבורתו, ובאמיתת דברי נביאיו, ואם כן בעבור כבוד שמו הגדול לא יטוש עוד את עמו לעולם, ובנוסף לכך יש טעם שלישי שאין לפחד מגלות נוספת, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – שהרי תהיה זו הישועה שהתנבאו עליה כל הנביאים, והבטיח להם ה' שתהיה זו גאולה אמיתית ונצחית, ובודאי לא ישיב ה' את דברו ריקם.
(ג) ולא זו בלבד שתהיה ישועת הגאולה קיימת לעולם, אלא וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן – תשיגו בכל עת ישועות חדשות, ותקבלו אותם בששון וללא פחד, כיון שיהיה זה מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וכאילו נפתחו מעיינות שנובעים מהם מים חיים בכל שעה, כך ינבעו לכם ישועות חדשות בכל עת, וכיון שמי המעיין אינם מכזבים לעולם, תהיה השאיבה בששון, כיון שתדעו שלא יכלו לעולם.