יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 71, ספר שופטים, פרק יח, א-ו

א בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ־ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹא־נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַֽחֲלָֽה׃ ב וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי־דָ֣ן ׀ מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי־חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּֽאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר־אֶפְרַ֨יִם֙ עַד־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃ ג הֵ֚מָּה עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי־הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה־אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה־לְּךָ֥ פֹֽה׃ ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָֽאֱהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃ ה וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל־נָ֣א בֵֽאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣חַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹֽלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ׃ ו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח ה֔' דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ־בָֽהּ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(א) בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וזו הסיבה לכך שיכל לקרות הדבר המתואר בהמשך הפסוקים, ששבט מישראל יעבדו עבודה זרה, וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת, כיון שאת הנחלה שהיתה להם נטלו מהם הכנענים, ולא יכלו בני שבט דן לשבת בה, והטעם לכך שהצליחו הכנעניים להתגבר עליהם, כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה, כלומר, לא היתה נחלת דן בתוך נחלת שאר השבטים, אלא בקצה הגבול, ומחמת כן התגברו עליהם הכנעניים וכבשום, והוצרכו לחפש להם נחלה אחרת לשבת בה.

(ב) כיון שרצו בני דן למצוא להם נחלה אחרת, הוצרכו לשלוח תחילה אנשים מבני שבטם לתור את הארץ, אמנם היו בכך שתי מטרות, א. לבדוק האם הארץ טובה ומתאימה להם, ב. לבדוק מה היא הדרך הנוחה לכבוש את הארץ, וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, כיון שכדי לבדוק אם הארץ מתאימה לרצונם הוצרכו לשלוח אנשים מכל משפחה ומשפחה, כדי לברר שאכן מתאים המקום ורצוי לכולם, מִקְצוֹתָם – מהקצינים והחשובים שבהם, שהם יודעים את צרכי העם ודואגים להם, אמנם מצד התכלית השניה, שיוכלו לרגל את מקומות החולשה של המקום, שמשם נח לכבוש אותו, בחרו אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל המכירים בטכסיסי המלחמה, וגם יהיו גיבורים להציל את עצמם אם יראו שהם מרגלים אחרי מקום הצבא והמבצרים, ויחשדו בהם, מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, ושלחום כדי לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, לראות מהיכן נח לכובשה, וּלְחָקְרָהּ – לבדוק האם אכן טובה היא ומתאימה להם, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, לְכוּ חִקְרוּ אֶת הָאָרֶץ, הטובה היא עבורינו, שזו היתה התכלית העיקרית [שהרי רק אם אכן טובה היא ורצונם בה יש צורך בריגול ובדיקת הדרכים הנוחים לכובשה], וַיָּבֹאוּ אותם אנשים אל הַר אֶפְרַיִם, עַד סמוך לבֵּית מִיכָה, וַיָּלִינוּ שָׁם, באכסניה הסמוכה לבית מיכה, שהיה בביתו פסל לעבודה זרה.

(ג) ובעוד הֵמָּה עִם בֵּית מִיכָה, וְהֵמָּה הִכִּירוּ אֶת קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי, כיון שאותו לוי היה מבני קהת, שקיבלו בתים למגוריהם בתוך נחלת שבט דן [כמבואר לעיל בספר יהושע (כא ה)], וכיון שגדל אותו נער ביניהם, הכירו את קולו, וַיָּסוּרוּ שָׁם, אל בית מיכה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, לנער הלוי, מִי הֱבִיאֲךָ מביתך עד הֲלֹם, וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה – מה עיסוקך כאן, וּמַה לְּךָ פֹה – מה השכר שאתה מקבל כאן.

(ד) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הנער הלוי תשובות על שלשת שאלותיהם, על שאלתם 'מי הביאך הלום' השיב להם, כָּזֹה וְכָזֶה עָשָׂה לִי מִיכָה, ופירט להם את הדרך שבה פיתה אותו מיכה להשאר בביתו, ועל שאלתם מה שכרך, השיב להם וַיִּשְׂכְּרֵנִי לעבוד בביתו, ועל שאלתם מה עיסוקך כאן השיב להם, וָאֱהִי לוֹ לְכֹהֵן.

(ה) וַיֹּאמְרוּ לוֹ בני שבט דן, שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים, כי חשבו שיש ממשות בתרפים להודיע את העתידות, וְנֵדְעָה הֲתַצְלִחַ דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹלְכִים עָלֶיהָ.

(ו) וַיֹּאמֶר לָהֶם הַכֹּהֵן, לְכוּ לְשָׁלוֹם, נֹכַח ה' דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ – כי דרככם היא מול ה', המשגיח עליכם לטובה, כי תגיעו למחוז חפצכם.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)