יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 74, ספר שופטים, פרק יח, יז-כא

יז וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָֽאֲנָשִׁ֗ים הַהֹֽלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָֽקְח֗וּ אֶת־הַפֶּ֨סֶל֙ וְאֶת־הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ־מֵא֣וֹת הָאִ֔ישׁ הֶֽחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃ יח וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־פֶּ֣סֶל הָֽאֵפ֔וֹד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים׃ יט וַיֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨וֹ הַֽחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים־יָדְךָ֤ עַל־פִּ֨יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה־לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב ׀ הֱיֽוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיֽוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ כ וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת־הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם׃ כא וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת־הַטַּ֧ף וְאֶת־הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃

 

֍           ֍            ֍

 

(יז) וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בתחילה לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, בָּאוּ שָׁמָּה, לבית הכהן, שהיה הבית הפנימי, ולָקְחוּ אֶת הַפֶּסֶל וְאֶת הָאֵפוֹד וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַמַּסֵּכָה, וְהַכֹּהֵן באותו הזמן היה נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה.

(יח) וְאֵלֶּה – חמשת האנשים בָּאוּ מבית הכהן הפנימי אל בֵּית מִיכָה החיצוני, וַיִּקְחוּ – והכהן העומד בחוץ ראה שהם לוקחים אֶת פֶּסֶל הָאֵפוֹד, וְאֶת הַתְּרָפִים, וְאֶת הַמַּסֵּכָה. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַכֹּהֵן, מָה אַתֶּם עֹשִׂים.

(יט) ובאותו זמן היו חמשת האנשים לבדם בבית מיכה, ופחדו שהכהן יצעק ויקרא לכל בני הבית של מיכה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, הַחֲרֵשׁ ואל תדאג את דאגתו של מיכה, וגם במה שנוגע אליך שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ וְלֵךְ עִמָּנוּ, וֶהְיֵה לָנוּ לְאָב וּלְכֹהֵן, ויהא זה רווח גדול עבורך, הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְבֵית אִישׁ אֶחָד, אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל.

(כ) וַיִּיטַב לֵב הַכֹּהֵן, וַיִּקַּח אֶת הָאֵפוֹד וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַפָּסֶל, וַיָּבֹא בְּקֶרֶב הָעָם.

(כא) וַיִּפְנוּ וַיֵּלֵכוּ, וַיָּשִׂימוּ אֶת הַטַּף וְאֶת הַמִּקְנֶה וְאֶת הַכְּבוּדָּה – כל מי שהוא כבד בהליכתו ואינו יכול לרוץ, לִפְנֵיהֶם, כדי שאם ירדפו אחריהם בני ביתו של מיכה, יוכלו הגברים ההולכים באחרונה להלחם עמהם, והטף והמקנה יהיו רחוקים ממקום המלחמה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)