יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 90, ספר יחזקאל, פרק טז, יב-יד

יב וָ֥אֶתֵּֽן נֶ֨זֶם֙ עַל־אַפֵּ֔ךְ וַֽעֲגִילִ֖ים עַל־אָזְנָ֑יִךְ וַֽעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּרֹאשֵֽׁךְ׃ יג וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ שֵׁ֤שׁ וָמֶ֨שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אָכָ֑לְתְּ וַתִּ֨יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃ יד וַיֵּ֨צֵא לָ֥ךְ שֵׁ֛ם בַּגּוֹיִ֖ם בְּיָפְיֵ֑ךְ כִּ֣י ׀ כָּלִ֣יל ה֗וּא בַּֽהֲדָרִי֙ אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עָלַ֔יִךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

 

֍              ֍               ֍

 

(יב) וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ [כנגד המצוות התלויות בראיה ובריח], וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ [כנגד המצוות התלויות בשמיעת האוזן], וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.

(יג) וַתַּעְדִּי מעצמך תכשיטי זָהָב וָכֶסֶף, כי נעשית כאשה המושלת בביתה וקונה לעצמה תכשיטים [וזה רמז לתקנות שתקנו הנביאים והחכמים], וּמַלְבּוּשֵׁךְ שֵׁשׁ [-פשתן] וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אָכָלְתְּ, וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה [וזה היה בימי דוד ושלמה, שהיו כל ישראל במעלה גבוהה, והצליחו ברוחניות ובגשמיות].

(יד) וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם מפורסם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ [כמו שנאמר (דברי הימים א' פרק י"ד פסוק י"ז) "וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וַה' נָתַן אֶת פַּחְדּוֹ עַל כָּל הַגּוֹיִם", וכן נאמר (מלכים א' פרק ה' פסוק א') "וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת, מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו"], ובאמת היופי לא היה מעצמך, אלא כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ – היה הוא תוצאה של ההדר ששמתי עליך [כי הכבוד שהיה לישראל היה מחמת שהופיע עליהם כבוד ה'], נְאֻם ה' אֱלֹהִים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)