יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער אהבת ה', פרק ראשון (ב)

השער העשירי, שער אהבת ה'

פרק ראשון

כפי שהתבאר, שאיפת הנפש היא אל הדברים והאורות הרוחניים, אך היא כלואה בגוף, הנמשך אל הדברים החומריים. וכיון שצרכי הגוף מרובים ותמידיים, ומחמת כן גם הנפש הוטרדה בענינים אלו, אינה יכולה להתייחד עם הדברים הראויים לה. אך כאשר יבקע לה אור השכל, ויגלה לה את גנות הדברים שנטתה אליהם ונמשכה אחריהם, והתעלמותה מהדברים הטובים עבורה בשני העולמות, תשוב מזה, ותניח כל עניניה אל הבורא החונן, ותיטה במחשבתה לבקש אופני הצלתה. ואז תפרוש הנפש מן העולם ומכל תענוגיו, ותבוז לעניני הגוף ותאוותיו, ותכיר את האמת מן השקר, ויתברר לה אמיתת בוראה ומנהיגה.

וכאשר תבין הנפש את גודל יכולתו ועוצם גדולתו, תכרע ותשתחוה לו ביראה ופחד ואימה, ותייחד לבבה לה', לאהבה אותו ולבטוח בו ולכסוף אליו, ולא יהיה לה עסק בלתי עסק עבודתו, ולא יעבור בדעתה דבר זולתו, ולא תשלח את אברי גופה לעשיית מעשה אלא במה שתקיים בו את רצון ה', ולא תתיר לשונה כי אם בהזכרת שם ה' ושבחו והודאתו ותהלתו. ואם ייטיב לה, תודה לו. ואם יענה אותה, תסבול, ועל אף הסבל לא תוסיף כי אם אהבה בו, וכוסף לרצונו, ובטחון עליו. וכמו שנאמר 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך'.

 

 

"חִיפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה... וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"  (הקדמת המחבר)