יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער הבטחון, פרק שישי (ג)

השער הרביעי, שער הבטחון

פרק שישי

[המשך הטענות שיש להשיב לאותם בני אדם המכונים 'כת בעלי המשכונות', שאינם מאמינים שה' יכול לפרנסם תמיד ובכל מצב, וכאילו נוטלים ממנו 'משכון' על כך, על ידי שאוספים לעצמם ממון רב, כדי שיהיו בטוחים בפרנסתם לעתיד:] ג. הממשכן את חברו, יעשה זאת רק במקרה שהוא עצמו אינו חייב לחברו כלום, אבל אם הוא עצמו חייב לחברו חובות אחרים, והוא יודע זאת, לא יבקש מחברו משכון על החוב שחברו חייב לו, ואפילו אם הלה ירצה לתת לו – אין נאה שיקח ממנו. ואם כן כל שכן כשמדובר על הבורא יתברך, שהאדם חייב לו חובות רבים, ואפילו אם היינו מקבצים את כל מעשיהם הטובים של כל בני האדם מימות עולם – לא היה בכך די כדי להשיב לה' על אחת מהטובות שעשה לאדם. ואיך לא יתבייש אדם זה, הנוהג בעזות פנים, לבקש מהבורא שיקדים לו טובות גדולות נוספות על מה שכבר היטיב עמו, ויכביד על אותו אדם החוב שכבר יש עליו כלפי הבורא, ואף אם יתחייב האדם לעבוד את ה' יותר תמורת זאת, הרי יתכן שימות קודם שיספיק לעבוד את עבודתו.

וכמו שהאדם מבין שאין ה' תובע ממנו התחייבויות על זמנים העתידים לבוא, אלא כאשר מגיע הזמן מתחייב האדם בעבודתו, כך צריך האדם להתבייש לתבוע מה' מזון ופרנסה לזמנים שעדיין לא הגיעו, ואינו יודע כלל אם יחיה באותו זמן.

 

"חִיפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה... וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"  (הקדמת המחבר)