יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער החניפות (ד)

השער העשרים וארבעה – שער החניפות

(המשך אופני החניפות:) ד. המתחבר לרשע, אף על פי שאינו מחניף לו ואינו משבחו, אלא שהוא מקרבו ומתחבר עמו, יש לו עונש; לא די שאינו מוכיחו אלא שמקרבו, ויש לו עונש בזה. ועוד מוסיף עונש על הקריבות שהוא מקרבו, שנאמר 'בהתחברך עם אחזיהו, פרץ ה' את מעשיך'. והצדיקים מואסים ברשעים. ואמרו חז"ל, לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא שהוא מינו; וכן אדם המתחבר לרעהו הדומה לו. ואמרו חז"ל שאסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע, שנאמר 'לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך'. וכל המסתכל בדמות אדם רשע, עיניו כהות לעת זקנתו, כיצחק אבינו עליו השלום, שכהו עיניו מפני שהסתכל בעשו, אף על פי שלא היה מכיר במעשיו הרעים.

ויש כמה תקלות בהתחברות לרשעים: א. מפני שהוא אוהב את שונאו של ה', ואין העבד הנאמן לאדוניו מתחבר לשונאו. ב. שהוא לומד ממעשיו. ג. שגם אחרים יתחברו איתו ויאמינו לו, והוא גורם להם רעה בכך, וגם מרע לאותו חוטא, שמחמת כן לא יחזור בתשובה. ומי שמתחבר לרשע, בסוף הרשע מושל עליו, וזו הרעה הגדולה ביותר, שמתוך כך לא יניחנו לעשות טוב.

 

"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (משלי ב כ)