השער העשרים וארבעה – שער החניפות
(המשך אופני החניפות:) ה. איש שהוא נאמן בעיני כל העם, וכולם שומעים לו, והוא ממנה את קרובו להיות פרנס או רב, ואומר עליו שהוא חכם, ובאמת אין הדבר כן, ואילו העם סומכים עליו. וכן אם אומר על אדם שאינו מכירו שהוא נאמן, והעם מפקידים בידו פיקדונות, והלה גונב מהם ומכחש. ואמרו חז"ל, כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נוטע אשירה בישראל. ובמקום שיש תלמידי חכמים, כאילו נוטע אשרה אצל מזבח ה', ועתיד הקדוש ברוך הוא להעניש את אותו אדם שמינהו.
