יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד
יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שער העצלות (א)

השער הששה עשר – שער העצלות

העצלות היא מידה רעה מאוד, ואדם שגוברת בו מידה זו – ענייניו מקולקלים מאד, בעולם הזה ובעולם הבא, ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כד ל-לא): 'על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר לב. והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה'. דימה שלמה את חכמת העצל לשדה איש עצל: כי כמו שדה איש עצל לא די לו שאינה מגדלת תבואה, מפני שאינו עובד בה כראוי, אלא מגדלת דברים גרועים, כמו קוצים וברקנים שהם מזיקים לתבואה. ואפילו אם יטרח בשדהו עד שתגדל התבואה, יפסיד הכל מחמת עצלותו, כי גדר אבניו נהרסה, והוא עצל ואינו מתקן את הגדר, ומתוך כך יכנסו הבהמות והגנבים ולוקחים הכל. ואף שהיתה לו גדר אבנים, שהיא חזקה מאד, נהרסה מחמת עצלותו, שלא תיקן חסרונה קודם שנפלה כולה.

כן הוא עניין העצל בתורה ובמצוות, כי העצלים אוהבים מנוחה, ומתוך כך המצוות קשות עליהם, ולימוד התורה מכביד על נפשם, ויברחו מבתי המדרשות אל מקום מנוחתם. וכשהם יושבים בבית הכנסת הם ישנים, כי העצלות מביאה שינה בטבע האדם.

 

"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (משלי ב כ)