יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער הפרישות, פרק חמישי (ט)

השער התשיעי, שער הפרישות

פרק חמישי

אחרי השתדלותך בפרישות מהענינים שהוזכרו לעיל, השתדל אחר כך למעט בחוש הטעם, שתיקח די מזונך מן המאכל והמשתה, ותפרוש ממה שהוא יותר מזה. והתחבולה לענין הזה, שתמעיט בדברים הנאכלים עם הפת, ותסמוך על לפתן אחד בעוד שתוכל, ויהיה די במעט ממנו כפי שתוכל, והתכוין בו כדי שתוכל לאכול את הלחם, ולא להתענג עליו.

והרגל עצמך בחלק מהזמנים לאכול את הלחם ללא תוספת, כדי להנהיג טבעך בכך, עד שיקל עליך הדבר בעת הימנעו. ואם תוכל לעזוב את מיני הלפתן שיש לך טורח להשיגם, ולסמוך על הדברים שתוכל להשיג בקלות, עשה זאת.

אם מנהגך לאכול פעמיים ביום, שים את אכילתך שביום קלה יותר מאכילתך בלילה, כדי שתהיה תנועת אבריך קלה ביום, ויקלו עליך עניני תורתך ועולמך. ואח"כ תתנהג בתענית – אם יהיה גופך חזק וראוי לכך – אפילו יום אחד בשבוע. וכל אשר תוכל להטביע נפשך, שלא להרגיש על ענין המאכל והמשתה, כדי לייסרה, עשה. ושים כוונתך באכילה לרפואה יותר מלמזון, אבל משתך יהיה מים, אלא אם תהיה כוונתך בשתיית היין לתועלת גופך או להעביר דאגה מלבך, כמו שנאמר 'תנו שכר לאובד ויין למרי נפש'. אמנם עליך להזהר מלהרבות בשתיית היין, ומשתייתו בחברת בני אדם, כי הוא המדווה הגדול לתורה ולעולם, וכבר נאמר עליו 'לץ היין הומה שכר', ועוד נאמר בעניני מאכל ומשתה "אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר למו כי סובא וזולל יוורש".

 

 

"חִיפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה... וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"  (הקדמת המחבר)