שער העשרים וששה – שער התשובה
שש דרכים יעוררו לב האדם לשוב בתשובה:
א. כאשר תמצאנה את האיש צרות, ישיב אל לבו ויאמר: אין זה כי אם מחמת עונותיו ודרכיו הרעים, וישוב אל השם וירחמהו, כמו שנאמר 'ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא, הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה'.
והתשובה הזאת מקובלת לפני השם; לא כמנהג בשר ודם, כשיחטא איש לאיש, ובעת צרתו מתחרט ונכנע אליו מפני שהוא צריך לעזרתו – זאת החרטה היא גרועה בעיניו, אבל מחסדי הא-ל יתברך שהוא מקבל תשובה מתוך צרה והוא מתרצה בה, שנאמר 'שובה ישראל עד ה' אלקיך, כי כשלת בעונך'.
ואם אין האדם עושה תשובה בעת צרתו, אז ענשו כפול, כמו מלך בשר ודם, שאם איש חטא לו, והוא מייסר אותו ואינו רוצה לקבל מוסרו, יוסיף לייסרו ויכביד עולו, וכן הנהגת הקדוש ברוך הוא. ואם לא יתבונן שהרעות באות עליו מפני חטאיו, אלא יאמר 'מקרה הוא', בזה יש קצף גדול על האיש ההוא, שאינו מאמין שמחמת עונותיו באים לו יסורין.
