יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער התשובה, פרק שמיני (ב)

השער השביעי, שער התשובה

פרק שמיני

[המשך הסוגים השונים של השבים בתשובה, והשוואתם לצדיקים שלא חטאו:] ב. האופן שבו יש יתרון לשב בתשובה יותר מן הצדיק שלא חטא, במקרה שחטא חטא קטן במצות לא תעשה, שאין בה כרת, ואחר כך שב ממנה תשובה שלמה בכל תנאיה, ושם עוונו לעומתו ונוכח פניו, ומבקש תמיד מחילה עליו מאת ה', ונכלם מבושתו מהבורא, ונכנס בלבו המורא מעונשו על חטא זה, ונשברה נפשו, והוא נכנע ושפל לפני האלהים תמיד, ונמצא שהיה חטאו סבה לכניעתו והשתדלותו לפרוע חובותיו אל הבורא, לא יתגאה במאומה ממעשהו הטוב ולא ירבו מעשיו בעיני עצמו, ולא יתפאר בהם, וישמר בשארית ימיו מן המכשול. חוטא זה הוא שיש לו יתרון על הצדיק, שלא חטא החטא כזה או חטא דומה, כי לגבי הצדיק אין אנו בטוחים שלא יתגאה ויגבה לבו וירום במעשהו, וכבר נאמר, כי יש חטא שמועיל לשב יותר מכל צדקות הצדיק. ויש גם צדקה שמזיקה לצדיק יותר מכל חטאיו של השב, והיינו כשמחמת מעשה טוב שעשה יפנה לבו מן הכניעה וידבק בגאוה ובחונף ואהבת השבח, וכך אמר אחד מן הצדיקים לתלמידיו: אילו לא היה לכם עון, הייתי מפחד עליכם ממה שהוא גרוע מן העון. אמרו לו: ומהו גרוע מן העון? אמר להם: הגאוה והחניפות. ובאדם כזה ששב בתשובה אמרו חז"ל 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד'.

 

"חִיפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה... וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"  (הקדמת המחבר)